Topic RSS16:13
31/3/14
Offlineזהירות: שרשור קודר במקצת
קראתי תחזיות לא מעטות שבסביבות שנת 2020 צפויה פה מלחמה גדולה, מכריעה אפילו. מה שמעניין שחלק מהתחזית לא באו מהכיוון המיסטי אלא מהמחקר המדעי.
מה הכוונה? יש תחום חקר הקרוי "עתידנות" המשלב חקר היסטורי, כלכלי, דמוגרפי, גאופוליטי וכו' שמתחקה אחרי דפוסים ומחזורים היסטוריים וכך חוזה מגמות, לא פעם באופן די מוצלח.
בעיקר אני רוצה לציין את פרופסור דוד פסיג ואת שני הספרים שפרסם "צופן העתיד" ו "2048". בקצרה, הוא מציג כיצד מודלים רבים שאינם בהכרח קשורים זה בזה או באים מאותה אסכולה מתכנסים לסביבות שנת 2020 וצופים עימות צבאי גדול בין כוחות מתעוררים בעולם שיהיה קריטי עבור ישראל ויהווה עבורה הזדמנות להסדיר את המחלוקות עם שכנותיה ולהגיע לשקט לשנים רבות כמו גם לכונן חזון חדש כלפיה פנימה שיוביל אותה בעשורים הבאים, אבל קיימת גם אפשרות של תבוסה. לכן אני רוצה לבחון זאת גם מנקודת המבט האסטרולוגית, וכדי לכסות את שנת 2020 מבחינת ישראל, אני מעלה כאן שתי מפות סולר ריטרן של מדינת ישראל, אחת שמתחילה ב 2019 עד תחילת 2020 ואחת שמתחילה בתחילת 2020 ומכסה את תקופת הזמן עד תחילת 2021. מעיון שטחי נראה כאילו המפה של 2019 היא זו שפעילה יותר עם מארס בבית 7 המצוי במעלה האחרונה בתאומים עם הסקוויר המדוייק לירח בבית 10, עם הזוויות שהם יוצרים לכירון בבית 4 בטלה ועם ראש דרקון בבית 8. לגבי המפה של 2020, היא משונה קצת. לא יודע איך להתייחס אליה. עושה לי רושם אינסטנקטיבי של מפת "לשמור את הראש מעל המים" אבל אני יכול גם לטעות. אשמח לתובנות מצידכם.
היי ספינקס,
הספר של דויד פסיג נשמע מעניין (השם שלו מוכר לי!) אני אקנה אותו כשאגיע לחנות ספרים.
בכל אופן, אתה צודק, המפה של 2019 מדאיגה. פלוטו בטרנזיט יוצר 90 לאופק של המדינה וטריין לשמש שלה - שניהם מדוייקים למעלה. וזה מעבר שאורכו שנה וחצי. בו-זמנית אוראנוס במעבר יוצר סקוויר לירח של המדינה. זה לא משהו שיכול לעבור בשקט. ובתוך המפה הסולרית עצמה, הסקוויר המדוייק שציינת ממרס לירח בצד מולות ליופיטר - לא טוב. ואני גם דואגת מה-150 שיש כאן בין יופיטר לשמש, שזה גם במעבר, גם בסולר.
מה זה יכול לעשות? הגזמה של מתח מקומי שהופכת למערכה רחבה, בלתי הפיכה, המשנה את כל החיים פה מבלי הכר. וגם - להאמין להבטחה שמתגלה כשקר גמור ואסטרטגיה שכל מטרתה להחליש אותנו.
במפה השנייה, של 2020, מפת רכבת, המצב קצת יותר טוב. פלוטו דוחף את הרכבת - היינו, השינוי האינטנסיבי הקודם מוביל את האירועים - אבל ונוס מושכת, והיא הכוכב הכי חשוב שלנו. האם יקרה נס ונתחיל סוף סוף להקשיב לעצמנו, לקבוע עבור עצמנו, ליצור הסכם שהמניע שלו איננו חנפנות ופחדנות? האם נצא כבר מהצורך הנואש שלנו בליטוף על הראש וש"מדינות העולם" יגידו שאנחנו ילדים טובים (מה שלעולם לא יקרה)? האם נשיג לשם שינוי הסכם שיושב על תבונה וכבוד עצמי והבנה ריאלית של המצב המיוחד לנו פה?
עדיין, גם ב-2020 פלוטו בטרנזיט יוצר טריין לשמש וסקוויר לאופק, באורב קטן, ואוראנוס עדיין ממשיך את הסקוויר שלו לירח של המדינה. זה מבטיח איזשהו שינוי בתפיסה העצמית שלנו, וזה מה שבאמת צריך כדי שהמצב כאן ישתפר. אין על פלוטו לחשוף את האמת ולעשות את מה שצריך.
נקווה לטוב. אלוהים גדול.
sphinx אמר
ברור שזה לא הסוף. אבל זה הולך להיות נדבך משמעותי בסיפור שלנו כאן.
זה לא כל כך ברור ומובן מאליו שהמדינה שלנו תמשיך להתקיים, ספינקס. אנחנו עצמנו, או לכל הפחות רוב חשוב הנמצא בתוכנו - לא רוצה בה. זה מחלחל מבפנים כמו גידול ממאיר, וזה יכול בסופו של דבר כן להמית את הגוף כולו.
נראה לי שבסופו של דבר תהיה כאן פדרציה של ארבע מדינות - ירדן, ישראל, יהודה ופלשתין, ואפשר שבתוך 300-500 שנה מהקמת הפדרציה אל תוך עידן הדלי הארבע מדינות הללו ילמדו איך לחיות ביניהן בצורה יעילה ותורמת ונעימה, וסוף סוף יהיה שקט במקום היפה ביותר בעולם. לא סתם כולם רוצים את המקום הזה. מורה שלי אמר לי פעם שטמונים כאן קריסטלים רבי כוח המקרינים אנרגיה חזקה עוד מזמן שהנפילים היו בארץ.
1:49
18/10/10
Offlineמעניין... צפת מזכירה לי את עיר האלפים Lothlorien משר הטבעות. יש לי הרגשה שלא יגיד לשניכם הרבה :) זו לא העיר שבה מתנהלות האסיפות הגדולות כמו ב-Rivendel, אלא מקום של עבודה רוחנית שקטה, ביער.
אני נמצא בהולנד ואני חושב שאין פה שום שער אנרגטי. מקסימום אשנב אנרגטי. לקחה לי חצי שנה להתרגל לקצב של הדברים פה. לנינוחות, לחוסר האינטנסיביות. הולנד היא מקום שמאוד מעודד תמיד שיח, ואם כבר שיח אז על נושאים שקורים בעולם במוקדים בוערים יותר. הרגשה שפה כאילו ניזונים מהאדוות של המוקדים הללו...
מה שכן, אני חושב על זה והמון דברים מתנקזים לגרמניה ומגרמניה. יכול להיות שגם בברלין יש שער אנרגטי כזה?
22:56
18/10/10
Offlineאחח, מעניין ספינקס. כנראה שזה לראות באמת את המובן מאליו. המחשבה הראשונית (שלי) היא לחפש את הבלתי מושג ולנסות לתפוס איזו נקודה חבוייה, אבל הנקודה הזו לא חייבת להיות חבוייה אלא מנגד עיננו - כמו שולחן העבודה שלא בכדי נבחר להיות ממוקם במקום ספציפי.
בספר הראשון של קסטנדה דון חואן שולח אותו למצוא את נקודת העוצמה שלו בחצר. הוא כותב על התסכול שלו אחרי ששעות הוא הסתובב בחצר בנסיון למצוא את אותה נקודה דמיונית, עד שהוא מעצמו, אחרי שהוא מתייאש ״לחפש״ את הנקודה, מתיישב בנקודה הנכונה לו. אולי זה אותו הדבר.
אם הופכים את עניין השער האנרגטי מציר ה-X לציר ה-Y זה מזכיר עוד עניין שאני חושב עליו בימים האחרונים מהספרים של קסטנדה - המיפוי של החיים (בריא במיוחד במחזורי שבתאי ובשבתות) ומציאת נקודות מפנה בהם. שערים אנרגטיים שכאלה לעצמנו. בספרים דון חואן מעודד לנסות לרדת יותר לעומק בחיפוש אחרי נקודות שגרמו להדהוד עוצמתי בנו. זה לא בהכרח אומר - סיום לימודים, הצהרת אהבה, לידת אח, או משהו כזה, אלא רובד יותר עמוק של הדהוד. אני לא יודע להסביר כי אני לא מבין בעצמי אבל זה מרגיש קצת קשור.
הנושא של האשכול ברח... סורי. ויוה לה ישראל!
Log In
Register


זה נראה די מורכב אבל לא משהו שלא עמדנו בו עד עכשיו
