מניחה שרובכם כאן מכירים את קארל מרקס,שהניתוח החד והנוקב שלו את החברה המודרנית בתקופתו (המאה ה20), חולל שינויים תודעתיים מאסיביים בעולם והתגלגל לצורות שונות של מדיניות על בסיס מהפכני (קומוניזם - הגלגול המשטרי הרע מאוד של מרקס, סוציאליזם, מדינות הרווחה וכו' וכו'). בתור תלמידת סוציולוגיה טוחנים לי את מרקס כבר כמעט שנתיים בקורסים שונים, ובכל פעם אני מגלה רובד חדש ועומק בהגות שלו. אבל מה שהכי מדהים אותי אצלו זה איך שההגות שלו מספרת את המפה שלו. או בעצם, יש לי השערה אחרת. מרקס היה אחת מהנשמות המאוד מאוד מפותחות שמתגלגלות אחת לדור ותפקידן הוא להוות צינור, לתווך, בין הידע הגבוהה לבין המתרחש בחיים על פני כדור הארץ. כך, הפכה המפה של מרקס, ממפה אישית שרלוונטית לו כאדם, למפה שמספרת את סיפורה של החברה המודרנית שהתהוותה כתוצאה מהמהפכה התעשייתית. ההגות שלו היא המפה שלו, וההגות שלו היא תיאור של האדם המודרני שחי בחברה הקפיטלסטית. זה כאילו שסימני המזל האלה שנצרבו על מפה ביום היוולדו, סיפרו את סיפורה של החברה המודרנית של אירופה התעשייתית, ובחרו להם את מרקס בתור האדם שינסח ויספר את הסיפור הזה. שיתאר אותו ויעיר את כולנו לתחלואות החברה המודרנית. 
אז איך בעצם המפה של מרקס מספרת את סיפורה של החברה המודרנית שהתהוותה כתוצאה מהמהפכה התעשייתית?
אני מניחה שרוב האנשים מכירים את מרקס במובן של "קומוניזם" שוויון מעמדי וכו'. אבל לדעתי המהות והעומק האמיתי בהגות שלו היא בתיאור שלו את האדם המודרני שחי תחת מרותו של הקפיטל. וזה החלק הפחות מוכר בהגות שלו. אז מה הוא אומר בעצם?

קודם כל, במפה שלו יש ירח-שמש בשור בית 2, ואופק דלי.

אצל מרקס קיים הבדל גדול בין האדם המייצר לאדם היוצר. האדם היוצר מספק את אמצעי המחייה שלו עצמו באופן ישיר מהטבע. הטבע אינו מושא זר עבורו מפני שהוא מספק את התפוקה הישירה לעמלו. (כאן הוא מתאר בעצם את החקלאי בחברה האגררית לפני המהפכה התעשייתית). האדם המייצר לעומת זאת, מנותק לגמרי ממושא עבודתו, שלא מספק את התפוקה הישירה לעמלו, הוא עובד בתוך סרט נע (במפעל, עבודה מכאנית, התעסקות מונוטונית עם תוצרים סינטתיים ולא טבעיים). יתר על כן, ככל שרווחי עבודתו גדולים יותר, כך הופך הוא לקטן יותר (לפי הגיון השיטה הקפיטלסיטית) מושא העבודה הופך לחומר שמתנשא מעל לפועל ומשעבד אותו אליו. הסיפור הכי חזק אצל האדם המייצר הוא הניכור. האדם מנוכר מיצירתו, מעבודתו, ממקור מחייתו, מקור מחייתו אינו ישיר : הוא מרוויח משכורת זעומה לאחר עבודה מונטונית ומייגעת במפעל, בשונה מהאיכר שיוצר לעצמו את לחמו וכך עבדותו מהווה את החיבור בינו לבין מקור המחיה שלו.

האדם המייצר של מרקס הוא שור שמשועבד לדלי: הקפיטליזם, יצירה מלאכותית של האדם (דלי!!) שניכרה (דלי!!) אותו מהטבע-התבואה-האדמה (שור), מטבע עבודתו וטבעו שלו ומהותו. (שור ודלי שואלים יחד, מה הוא טבעו של האדם?? טבעו הגשמי והרוחני, מהי מהותו ומה היא האנושיות??)
ויש כאן עוד משחק מעניין.. באדם המייצר יש גם את השור- כלכלה, כלכלה קפיטלסטית.. שמשעבד את הדלי - האדם. 
השור- כלכלה קפיטלסטית, שמעבדת את האדם (דלי) מייצרת תודעה כוזבת. תודעה כמובן היא עניין דלאי לגמרי, והחתירה של מרקס לשבור את התודעה הכוזבת ולייצר בה שינוי, היא כמובן דלאית. 
האדם היוצר של מרקס, לעומת זאת... הוא השיתוף ההרמוני בין הדלי לבין השור. כאן היצירה המלאכותית אנושית (דלי)- לא משתלטת על הטבע (שור). כאן היצירה האנושית (דלי) נובעת מתוך הטבע (שור), וכל עוד היא עובדת מתוכו ולא מתיימרת לתכנת באופן סינתטי את הטבע (דלי), היא נשארת חלק מהאדם, האדם זוכר את אנושיותו הגשמית, וכך נשאר חי ומחובר לעצמו ולא מנוכר.

טבעו של האדם המייצר של מרקס, הופך להיות טבעה של החברה התעשייתית כולה. חברה מנוכרת, ההמצאה הסינטתית של האדם, שקמה על יוצרה.

מרקס מהווה כמובן עוד צינור של ידע בתוך עידן הדלי, הוא אחד ממבשריו של העידן הזה וכן מזהיר אותנו מתחלואיו..... עידן הדלי התחיל לדעתי יחד עם עידן הנאורות (אפשר להבין רק מהשם.. נאורות..חח) שמתחיל בערך בסוף המאה ה17 תחילת המאה ה18.

זו המפה שלו,אתם מזומנים להמשיך את הניתוח שלי ולהראות כיצד המפה שלו "השתמשה בו" כדי לבשר את הבשורה