Givguv אמר
  

 לגבי שאלה 4 - הכוונה לא היתה לונוס במפה האישית אלא ליחסים בין שתי הונוסים. 

ניסיתי לתאר סינסטרי שבו:
1. הונוס של מפה א' לא מקבלת היבטים מהכוכבים של מפה ב'. 
2. הונוס של מפה ב' זוכה להיבטים נחמדים וקשרים רבים עם כוכבים ממפה א'. 

מאחר וכל היבט בין המפות משפיע על שני הצדדים, האם במצב המתואר לעיל (שבו רק ונוס אחת עושה קשרים עם המפה של האדם השני) יכולה ונוס ב' להספיק לצרכים הונוסיים של הקשר?

[אגב, טוב שנתת גם את ההסבר לגבי הונוס במפות האישיות ובקשר  מימד חשוב]

 מגי כתבה:

"על ונוס לבד לא יקום וייפול הקשר. אבל היא ראש החץ, היא הראשונה שמזהה, מעוררת את החושים, עושה את החשק, קוראת לכל הכוכבים האחרים – בואו תראו, יש כאן משהו…"

 דווקא עושה החשק והמשיכה הראשוניים נשמע לי יותר כמו מארס ופלוטו, התאהבות/הידלקות ראשוניים יותר כמו נפטון, אורנוס אולי ואפילו הירח (יותר מהיר ותנודתי מונוס). ונוס נשמעת לי כקשורה יותר להרגשת ערך עצמית שעוזרת להיפתח לקשר וחשובה גם היא למשיכה והתחברות ראשוניים 

לגבי שאלה 4 - כשונוס במפה אחת יוצרת יותר היבטים ואילו ונוס של המפה השנייה בניוטרל - המפה עם הונוס הפעילה תדאג לרומנטיקה, תעיר את הדברים, אבל העובדה שונוס של הצד השני לא פעילה לא תפריע. אולי הירח שלה משתתף? או השמש או האופק? אולי שבתאי? זה לא מפריע. וכמו שאמרתי, זה יכול להיות השלמת הניגודים. 

 לשאלה המורכבת יותר - "ונוס מעוררת את החושים"

תראי, לכל כוכב תפקידו בקשר, ונוס עם מרס ביחד אחראים על המשיכה המינית, ולכן לא סתם חשבת על מרס. 

אבל ונוס מעוררת את המשיכה, מרס מעורר צורך בכיבוש, זה לא אותו דבר. ונוס אומרת "הנה משהו נחמד, בא לי לגעת בו, לטעום אותו, לשמוע אותו, לקנות אותו..." זה יכול להיות שמלה, שוקולד, מנגינה, תמונה או אדם. לעומתה מרס מעורר צורך בכיבוש, כעס לפעמים, צורך להתקיף שיכול לא אחת להתהפך למשיכה מינית. אבל בלי ונוס זה לא יחזיק, וזה גם לא תפקידו במערכת. מרס לא קשור במה קורה אצל האחר ומהו האחר אלא במידה שהאחר מאיים על בטחון האני ושלימותו. 

לא קרה לך שנמשכת למישהו, חשבת שהוא סקסי ואחרי שהוא פתח את הפה ואמר משהו או קלטת את הריח שלו הסתלקת מהמקום בשביל לא לחזור לעולם? זו היתה משיכה מרסיאלית שנדחפה, אבל ונוס לא קיבלה. ונוס היא אויר ואדמה, היא שומעת, היא מריחה, היא חשה, היא מבינה. היא משתפת את מכלול החושים במשיכה למשהו.

לעומת זאת לא קרה לך שחשבת שמישהו הוא מה זה מושך ונחמד, ומריח טוב, וכייף להקשיב לו, ממש מה שתמיד רצית - אבל אחרי כמה זמן זה הידלדל ושלחת אותו ממך בלי להזמין הביתה? זה  משום שמרס לא נכנס לתמונה. כמו שאמרתי, ונוס לא תחזיק לבד. היא צריכה עזרה. כשגם מרס נכנס לתמונה, זה מתחיל להיות כפייתי, טוטלי, דחף ויצר כל כך חזקים, ואז יש לנו את ההתלהבות הדרושה לסקס. 

מרס רגיש למה שמאיים עלינו, לא למה שמושך אותנו. וכמובן, זה שונה במקצת אצל גברים או נשים.

לגבי פלוטו. פלוטו מעורר היזכרות, משהו דרמטי ועמוק וטוטלי וחד פעמי, ואם היינו מחכים לו בשביל כל משיכה, בשביל כל קשר והתאהבות, היינו מתאהבים פעם בארבעים שנה אם בכלל... ונפטון? נפטון זו הכלה, אהבה טהורה, לא משיכה. נפטון לא קשור, לא בסקס ולא בחושים אלא בעירפול חושים. זו אהבה הכי נעלה שיש, אהבה שאוהב הגשם את הפרח, הרוח את העץ, הנהר את האבן, האדם את אלוהיו... גם פה, אם היית מחכה לנפטון בכל משיכה זוגית, הרי שתשעים אחוז מהאנושות לא היתה קיימת בכלל וגם לא היתה חיה בזוגיות. ולגבי אוראנוס - הוא הכי נגד שיש. אוראנוס מתנגד לצ'אקרות התחתונות, הדרושות כל כך לזוגיות, משיכה וקשר.

דבר חשוב ביותר בזוגיות הוא הירח, וזה גם עונה לשאלה של לי. הירח מאחד את הכל, מרכז את הכל, אוסף את הכל. הירח זה סך כל הכימייה שיש לנו או אין לנו עם האחר. הסך הכל שקיבלנו מוונוס, וממרס, ומהשמש, וממרקורי, ומהאופק - הסך הכל הזה מיתרגם בתוכנו לכימייה, מיתרגם לכן-רוצים להיות עם האדם השני או לברוח ממנו כמה שיותר רחוק.

היי גיב,

כן, כן וכן לכל מה שאמרת.

כששבתאי בזוית לאופק בקשר זוגי, צמידות ומולות בפרט, זה תורם ליציבות ואורך ימים של הקשר. בעל השבתאי דואג לאופק, מגן עליו, מתחייב לו. ובעל האופק מרגיש שהפעם זה רציני, שהוא מוגן, ושבעצם הגיע לנקודה של או או. או שנהיה בקשר רציני או שנברח מהתחלה. אם הקשר עובר תקופה משמעותית מסויימת, בדרך כלל יאריך ימים. לעיתים בעל השבתאי מציל את האופק מעצמו, מראה לו איך לארגן את חייו, לקחת את עצמו בידיים. זה במקרים טובים, שיש תמיכה משאר הסינסטרי והתאמה בין שתי המפות.

במקרים שליליים בעל האופק מבקש לברוח כמה שיותר רחוק וכמה שיותר מהר. מרגיש שהשבתאי מבוגר לו או חונק אותו או רציני לו מדי ואין פאן בקשר. 

ובלי שום ספק קשר כזה, אם הוא ממשיך מעבר לכך וכך זמן, מצביע על קארמה רצינית והיכרות ארוכת גלגולים שיש לשניים, ומשהו חשוב ביותר לפתור ולסיים ביניהם. 

.

שאלה טובה. זה קצת דומה לשאלה המופנית למורה - יש לך הידע, מה אתה צריך תלמידים, מה יוצא לך מזה? והתשובה היא - זה טבעו של מורה, זה מאפשר לו לבטא את המורה שבו. זה גם טבעו של שבתאי - לקחת אחריות, להיות הורה, להגן, להדריך. זה מאפשר לשבתאי לבטא את עצמו - ולא מכורח כי אם מתוך בחירתו העצמית של האדם. וכמו שאמרתי, גם מאפשר לו להתייחס לקארמה המשותפת או הפרטית, שזה אחד מתפקידיו המרכזיים. גם במקרים החיוביים שתיארתי וגם במקרים השליליים - לקארמה תפקיד חשוב פה. 

ובאשר לאופק - הוא חשוב ביותר בקשר ובכלל בניתוח המפה. שאר שלוש הנקודות האנגולריות הן נקודות הנגזרות מן האופק. אולם לאופק כשלעצמו יש כוח של כוכב, בהיותו גם הוא שמש. 

נכון! איזה יופי ניסחת את זה

בטח, לי. בסינסטרי של הורים וילדים הפרשנות לאותם הכוכבים היא שונה, וגם הפרשנות לזויות. למשל, מולות אצל זוג היא תורמת בעוד אצל חברים או משפחה היא מפריעה. לעומת זאת סקוויר אצל זוג מפריע, לעומת זאת אצל משפחה או חברים זה אתגר תורם...

אני אתן לך דוגמא:

אצל זוג מולות ונוס-מרס יכולה להיות מעולה למתח מיני שלא מאבד מהלחלוחית שלו, ובעצם כל ריב וויכוח מסתיימים במיטה. כך שאצל זוג אני אראה בזה זוית תורמת. לעומת זאת אצל אחים ואחיות זה מתכון לקנאה ומריבות בלי סוף, לקחת לי ואני אקח לך, וכל ריב אצלם מסתיים בכך שכל אחד טורק את הדלת ומתבצר בחדרו ולא מדברים, כך שאני אראה בזה חסרון ואחפש דרך ביחד עם האדם איך להידבר ללא התלהמות. ואצל חברות זה יכול להוליד מריבות על אותו בחור, ואצל הורה לילד זה שוב לא טוב, כי הן ההורה והן הילד או הילדה ערים יתר המידה אחד למיניות של השני. האבא או האמא מתחילים לריב עם הילדה על הלבוש, נניח, או על מה היא עושה ולא עושה עם החבר שלה, והילד מצדו מודע יותר מדי מתי ההורים שלו ביחד ומתי לא, וזה שוב חסרון.

כלומר, העניין הוא לא להסתכל על כוכבים אחרים - את מסתכלת על הכוכבים שעושים משהו זה לזה, אבל הפרשנות משתנה.