Topic RSSkafe אומר:
אני יודעת טוב מאוד על מה את מדברת, סול. ירח בדגים שלי מכיר את החלומות האלה שהופכים למציאות. הם באמת לפעמים מתגשמים. אני משתמשת בהם בכתיבה. קודם חולמת על שיר ואז גורמת לו לקרום עור וגידים. אומרים לי ששיריי יוצאי דופן, זה כי הם נולדים מחלומות נפטוניים. אולי באמת אנחנו קולטים מציאות אחרת, עולם אחר שקיים איפושהו ברוח, בלתי נראה. אולי יום אחד (באחרית הימים, בגן עדן) זאת תהיה המציאות של כולנו, ואת ואני ודומים לנו נשחה כמו דג במים במציאות הזאת. מה יעשו שם הגדאים והבתולות המסכנים? איך ילכו בערפל? איך יסמכו על חזיונות הקמים והמתפוגגים? אז לנו יהיה יתרון, שם אנחנו נהיה במנצחים.
(אני אוכל לחיות בתוך השירים שלי, להיכנס לתוכם ולראות את כל ההוויות שבראתי, הם פשוט ירחפו שם באוויר ואנשים יחיו בתוכם) הנה לך קצת מחשבות נפטוניות.
קפאית, על מה את מדברת, בשם שמיים?
גדי ובתולה הם מזלות של קדושה, של ערכים גבוהים, של עשייה לשם שמיים
בכל רגע ורגע.
מזלות המלאים בדרישה עצמית לריכוז, תשומת לב, טוהר ומוסריות
שהיא הרבה מעבר למקובל בחברה.
משום שהם לא מוותרים לעצמם, תורמים ועוזרים ולוקחים אחריות על עצמם ועל אחרים
ולא מניחים לעצמם לשכב בערסל כל היום ולרחם על עצמם
את מרחמת עליהם?
נו טוב, בתור ירח בגדי ובתולה חזק במפה, כנראה שנגזר גורלי...
טוב שאנחנו חברות, כשנגיע לשם תסנגרי קצת בעבורי ... 
kafe אומר:
אני לא חושבת שאת או אני יודעות מהי האמת.
אני לא כפופה למציאות.
אני מתעלה מעליה.
קפאית יקרה,
המציאות, או בואי נאמר, הזמן והמרחב בהם אנו נמצאים
הם נקודת ריכוז בחלל המאפשרת לנו להתמקד במשהו,
לפתח משהו אחד ולהבין אותו עד תומו,
להתמקד במשהו אחד ולהביא אותו לשלימות.
למלא את מה שנשלחנו לעשות.
כשאנו מוותרים על המציאות יש לנו את כל החלל, ואין לנו כלום.
מה רע בלהתעלות מעל המציאות?
אין כל רע, חוץ מזה שאנחנו לא זזים ולא מפתחים שום דבר
ולא מבינים באמת ולא תורמים דבר ולא מתמודדים באמת עם שום דבר.
אנחנו לא הופכים להיות ציפור או מלאך –
משום שגם הציפור והמלאך מתמקדים בנקודת זמן ומרחב מסויימים ומתפתחים
ועושים את חלקם,
אלא אנחנו יותר כמו עננים שאין בהם מים…
אכן, האין הוא הכל.
אבל את האין נוכל לחוות רק בתוך נקודת זמן ומרחב.
כך אנחנו בנויים.
אנחנו רוצים וצריכים לחוות את האין בתוך היש.
זה לא זה או זה.
זה האחד בתוך השני.
מגי אדם אומר:
קפאית, על מה את מדברת, בשם שמיים?
גדי ובתולה הם מזלות של קדושה, של ערכים גבוהים, של עשייה לשם שמיים
בכל רגע ורגע.
מזלות המלאים בדרישה עצמית לריכוז, תשומת לב, טוהר ומוסריות
שהיא הרבה מעבר למקובל בחברה.
משום שהם לא מוותרים לעצמם, תורמים ועוזרים ולוקחים אחריות על עצמם ועל אחרים
ולא מניחים לעצמם לשכב בערסל כל היום ולרחם על עצמם
את מרחמת עליהם?
נו טוב, בתור ירח בגדי ובתולה חזק במפה, כנראה שנגזר גורלי...
טוב שאנחנו חברות, כשנגיע לשם תסנגרי קצת בעבורי ...
מגי, בסך הכול אמרתי שאם גדי ובתולה ייקלעו לעולם ששום דבר בו לא מוגדר ולא ברור, יהיה להם קשה והם ילכו לאיבוד. לא שללתי את קדושתם ורוחניותם.
כרגע, בעולם שלנו, גדאים נחשבים למצליחנים כי הם מבינים היטב את עולם החומר ויודעים לפלס את דרכם בתוכו. דגים, לעומת זאת, מתקשים להתחבר למציאות החומרית ולהשתלב בה. ואני רק דמיינתי מה יהיה בעולם שבו אין חומר והחלום הוא החוק היחיד. בעולם כזה דגים ייחשבו למצליחנים גדולים וגדאים יהיו אבודים. כן, מגי, בעולם שבו לא צריך לפעול אלא צריך רק לחלום ולפנטז, גדאים ירגישו אבודים. אין כאן פגיעה בגדאים, אלא רק הבנה של אופיים.
A woman's gentle heart
קפאית יקרה,
המציאות, או בואי נאמר, הזמן והמרחב בהם אנו נמצאים
הם נקודת ריכוז בחלל המאפשרת לנו להתמקד במשהו,
לפתח משהו אחד ולהבין אותו עד תומו,
להתמקד במשהו אחד ולהביא אותו לשלימות.
למלא את מה שנשלחנו לעשות.
כשאנו מוותרים על המציאות יש לנו את כל החלל, ואין לנו כלום.
מה רע בלהתעלות מעל המציאות?
אין כל רע, חוץ מזה שאנחנו לא זזים ולא מפתחים שום דבר
ולא מבינים באמת ולא תורמים דבר ולא מתמודדים באמת עם שום דבר.
אנחנו לא הופכים להיות ציפור או מלאך –
משום שגם הציפור והמלאך מתמקדים בנקודת זמן ומרחב מסויימים ומתפתחים
ועושים את חלקם,
אלא אנחנו יותר כמו עננים שאין בהם מים…
אכן, האין הוא הכל.
אבל את האין נוכל לחוות רק בתוך נקודת זמן ומרחב.
כך אנחנו בנויים.
אנחנו רוצים וצריכים לחוות את האין בתוך היש.
זה לא זה או זה.
זה האחד בתוך השני.
מגי, התכוונתי שאני מתעלה מעל המציאות בעזרת כתיבת השירה. כשצובטים אותי, זה כואב לי, אבל אני רואה יותר מזה. אני כותבת על זה שיר ואז הצביטה מקבלת כנפיים ועפה אל כסא הכבוד. ככה אני מתעלה על המציאות. רואה יותר.
A woman's gentle heart
kafe אומר:
מגי אדם אומר:
מגי, בסך הכול אמרתי שאם גדי ובתולה ייקלעו לעולם ששום דבר בו לא מוגדר ולא ברור, יהיה להם קשה והם ילכו לאיבוד. לא שללתי את קדושתם ורוחניותם.
כרגע, בעולם שלנו, גדאים נחשבים למצליחנים כי הם מבינים היטב את עולם החומר ויודעים לפלס את דרכם בתוכו. דגים, לעומת זאת, מתקשים להתחבר למציאות החומרית ולהשתלב בה. ואני רק דמיינתי מה יהיה בעולם שבו אין חומר והחלום הוא החוק היחיד. בעולם כזה דגים ייחשבו למצליחנים גדולים וגדאים יהיו אבודים. כן, מגי, בעולם שבו לא צריך לפעול אלא צריך רק לחלום ולפנטז, גדאים ירגישו אבודים. אין כאן פגיעה בגדאים, אלא רק הבנה של אופיים.
זה נשמע לי הרבה יותר כמו ביקורת ודחייה
והתנגדות בסיסית שיש לך כלפי שני המזלות הללו.

כל הכללה היא מוטעית ומרחיקה את ההבנה.
ברור שהרעיון הדגי קרוב לי יותר מאשר הרעיון הגדאי. זה טבעי. הרי גם לך הגדאיות קרובה יותר בגלל הירח שלך והרעיון הדגי נראה לך כמו שכיבה בערסל ואי עשייה. זה טבעי, כל אחד אוהב יותר את עצמו ואת מה שהוא מביא לעולם.
מעניין שהתנגדות לרעיון הגדאי תמיד מעוררת הדים רבים, לעומת זאת אם מישהו יגיד על דגים שהם שוכבים ולא עושים כלום, כולם יגידו שזה נכון ולא יתגייסו להגנתם.
A woman's gentle heart
kafe אומר:
ברור שהרעיון הדגי קרוב לי יותר מאשר הרעיון הגדאי. זה טבעי. הרי גם לך הגדאיות קרובה יותר בגלל הירח שלך והרעיון הדגי נראה לך כמו שכיבה בערסל ואי עשייה. זה טבעי, כל אחד אוהב יותר את עצמו ואת מה שהוא מביא לעולם.
מעניין שהתנגדות לרעיון הגדאי תמיד מעוררת הדים רבים, לעומת זאת אם מישהו יגיד על דגים שהם שוכבים ולא עושים כלום, כולם יגידו שזה נכון ולא יתגייסו להגנתם.
קפאית,
אני לא מעמידה את הגדאים כנעלים יותר.
את כן עשית זאת, ואת לא מוכנה להודות בזה,
ולכן הקפצת אותי ואת ג'סי.
אין ארכיטיפ אחד נעלה על משנהו, לא בעולם הזה ולא בבא.
אין ארכיטיפ אחד שאלהים אוהב אותו יותר או פחות.
בתי הסוהר ועולם הפשע מלאים בדגים כמו שהם מלאים בגדאים,
ועולם המוסיקה מלא קודם כל בגדאים ויש גם דגים,
ומצליחנים וסתם אנשים יש מכל המזלות.
לכולנו יש הכל.
לך יש ירח בדגים ולי יש ירח בגדי,
אבל אין זה מסכם את מי שאת או את מי שאני
ואין זה מונע ממני להזדהות עם הצורך לחלום או להתערסל ללא מעש
ואין זה מגן עלי מהתמכרויות והתעללויות וכל מה שדגים עוברים.
יש לי נפטון בדיוק כמו שלך יש שבתאי,
ויש לי זנב דרקון בבית 12, שזה יושב שם בתוכי ומצביע על מהות דגית
ונטיות דגיות עמוקות בהרבה מאשר שמש בדגים,
ולך יש אופק בתולה, שדורש ממך מה שהוא דורש,
בין אם את מתעבת אותו ובין אם לא…
פגשת את בעלי – אין חולם גדול ממנו ואין אדם אמנותי ועדין נפש ממנו בעולם -
והוא שמש גדי וירח בבתולה. פגשת אותו, ראית בעצמך שאני לא ממציאה.
אבל את גזרת עליו להיות איש מעשה שאינו מסוגל לצאת לרגע מהגדרת תפקידו,
ויהיה אבוד בעולם של שירה או מיסטיקה או בעולם שאין בו חומר…
קפאית, כולנו מכירים אותך היטב ואוהבים אותך ויודעים את העדינות והחן שלך.
אז התפלק לך,
וזה נשמע פוגע ולא נעים,
למרות שברור לי שלא היתה לך כל כוונה כזאת.

התפללתי שהתגובה שלך תהיה משלימה ומלטפת ולא לוחמנית.
למען האמת, אני לא נהית מהויכוחים האלה, הם מכבידים עלי ומכאיבים לי.
אני צריכה עוד הרבה ללמוד.
יש בי הערצה למזל דגים ואיפושהו אני מאמינה שהוא נעלה ממזלות אחרים.
מגי, תסבירי לי בבקשה למה זה לא ככה.
אני רוצה ללמוד.
וסליחה אם פגעתי במישהו.
הרגשתי שלא מבינים אותי. כי לא הייתה לי כוונה לפגוע.
A woman's gentle heart
.
.
זה גלגל. אפשר להתחיל אותו מכל נקודה.
אין כאן היררכיה.
ארכיטיפ זה דבר אובייקטיבי, כמו צבע. אין אחד נעלה או נופל ממשנהו.
הפרימיטיבי ביותר, הגס ביותר, הסבוך ביותר, המפחיד והרע ביותר יהיה דגים,
והמופלא ביותר, הטוב, המעודן והקדוש ביותר יהיה דגים.
המלאך והשטן - שניהם דגים.
האם אנשים ממזל דגים הם כאלה או כאלה?
ממש לא. אנשים הם תרכובת, מכלול, ובכל אחד ואחת יש את הכל.
לכולם בית 12, לכולם נפטון, כולם חווים את הכל במינונים כאלה ואחרים.
אלא מה, לכל אחד תפקידו ועניינו בעולם הזה,
תפקידו למען הכלל,
ותפקידו למען עצמו והתפתחותו האישית,
ותפקידו הנסתר בתוכנית האלוהית.
ולכל אחד זכות הבחירה לפרש את המפה שלו בדרך שיפרש,
לטוב ולרע.
תחשבי על זה כמו צבעים.
יש צבע אחד שהוא יותר טוב מצבע אחר? לא.
18:10
very big בלאגן...
הבעיה שאנשים מתבלבלים בין ארכיטיפים לבני אדם.
כי בבן אדם יש הכל מהכל, זה הקטע.
יש דגים נוראיים....אבל בגלל שהם בני אדם ולהם יש את הבחירות שלהם.
לי יש נפטון ב8, ולהיטל היה נפטון ב8, אני לא אהיה כמו היטלר, כי אני לא בוחר להיות כמוהו.
הוא בחר להיות מרושע כי זה יותר נוח.
זה העיקרון.
18:42
16/10/10
Offlineלא זוכרת איזה פילוסוף שאל "אם אני חולם שאני פרפר זו מציאות או חלום"
לזה התכוונתי, לחלום שהוא מרגיש כל כך מוחשי ואמונה וידיעה (בטוב, אלא מה?) גם אם לאלה אין אחיזה במציאות.
אני חיה מהחלומות שלי, אבל לאחרונה מרגישה את הכל חזק יותר ובטוחה שנפטון עושה שם משהו:)
ואשרי שיש את החלומות וההשראה שנותנים יופי וטעם - מגי המילים שלך תמיד קולעות ומחזקות. תודה 
ג'סי- בכלל לא התכוונתי לגעת בנושא של רוח וחומר. אני מעריצה אנשים עם חזון שמגשימים אותו וזה הולך רק עם החומר.
יש המון ,רוח" בחומר. מי שם אותנו עליונים בכלל להחליט?
בעצם, בכלל מעריצה אנשים שיודעים לחיות
עדיין- נפטון מעורר ההשראה (וההתפכחות והאכזבות והיופי והקסם)- כבודו במקומו מונח:)
קפאית, נדמה לי שהאופק שלך בתולה בכלל, לא?
ועידן - כל הדגים שאני הכרתי- אף אחד מהם לא נגע בסמים או שתיה, זה אולי קשור לארכיטיפ דגים, ולא לאנשים.
חוץ מזה כתבת על החלומות יפה. אז לא להעלב כשלא מתייחסים:)
מגי אדם אומר:
.
.
זה גלגל. אפשר להתחיל אותו מכל נקודה.
אין כאן היררכיה.
ארכיטיפ זה דבר אובייקטיבי, כמו צבע. אין אחד נעלה או נופל ממשנהו.
הפרימיטיבי ביותר, הגס ביותר, הסבוך ביותר, המפחיד והרע ביותר יהיה דגים,
והמופלא ביותר, הטוב, המעודן והקדוש ביותר יהיה דגים.
המלאך והשטן - שניהם דגים.
האם אנשים ממזל דגים הם כאלה או כאלה?
ממש לא. אנשים הם תרכובת, מכלול, ובכל אחד ואחת יש את הכל.
לכולם בית 12, לכולם נפטון, כולם חווים את הכל במינונים כאלה ואחרים.
אלא מה, לכל אחד תפקידו ועניינו בעולם הזה,
תפקידו למען הכלל,
ותפקידו למען עצמו והתפתחותו האישית,
ותפקידו הנסתר בתוכנית האלוהית.
ולכל אחד זכות הבחירה לפרש את המפה שלו בדרך שיפרש,
לטוב ולרע.
תחשבי על זה כמו צבעים.
יש צבע אחד שהוא יותר טוב מצבע אחר? לא.
מגי, אם התפתחות מתחילה בטלה ומסתיימת בדגים, האם זה לא אומר שדגים הוא המזל המפותח ביותר, הגבוה ביותר? הרי הוא מקפל בתוכו את כל המזלות, את כל הידע והניסיון, מעליו אין כלום, מתחתיו אין כלום, אחריו התחלה חדשה כי הוא הסוף המוחלט. אני מבינה שבגלגל כולם שווים, אבל חייבת להיות תנועה, מהפשוט ביותר אל המורכב ביותר, מנמוך לגבוה. בטלה אני אומרת "אני פאר היצירה" ובדגים, אחרי מעגל שלם, אני מבינה שיש מעלי, שאהבה היא ערך עליון וכל אחד ראוי לה. בדגים אני מגיעה לראייה "הנכונה" (?) ביותר - יש אלוהים והוא אהבה, יש בני אדם והם נשמות זוהרות כולם עד אחד, וצריך לתת ולחמול ולאהוב. טלה עוד לא מבין את זה, ומאזניים עוד לא, וקשת עוד לא מוכן לחמלה אינסופית, אבל דגים מבין! האם זו לא האמת הגדולה? האם לא לזה צריכים לשאוף כולם, לאמת של דגים? האם ארכיטיפ דגים עם האהבה ללא תנאי שלו זאת לא הנקודה שהכול מתנקז לתוכה, מטרת הקיום, השיא?
A woman's gentle heart
22:40
קפה, באותה המידה דגים לא מבין את מה שיש בטלה, ואת מה שיש בשור. תחשבי שוב על הגלגל, אין בגלגל נקודה טובה מהשנייה, הן כולן שוות. ועדיין כל נקודה אינה הנקודה השנייה. לכל אחת ייחוד משלה. וכולן ביחד מרכיבות את סך הכל שהוא הגלגל השלם. 
סול, זה צ'ואנג צו מהמאה ה3-4 לפני הספירה. הוא אמר: אני לא יודע האם הייתי אדם שחלם שהוא פרפר, או שמא אני עכשיו פרפר שחולם שהוא אדם.
יפה זה לא מילה 
12:56
kafe אומר:
גיבגוב
דגים כן מבין את מה שיש בטלה, הוא עבר את זה, הוא היה שם. זה הקטע. דגים כן מבין את כולם ומכיל את כולם. אין עוד מזל כזה. זה מה שאני מנסה להבין. איך זה שאין היררכיה אם יש התקדמות ממזל למזל. איך דגים שווה לטלה אם הוא יודע יותר ומכיל יותר.
קפה,
אני חושבת שאת מבלבלת בין ארכיטיפ דגים לבין הנשמה. אותה נשמה שיש לה אינדיקציות ורמזים במפה כולה ואולי קצת יותר בדרקונים, בפלוטו, בנפטון ובכל מיני קומבינציות אחרות. הנשמה שעברה את הגלגולים יש בה את הכל ולא כלום. היא ללא זמן וללא מרחב.
הארכיטיפים שבגלגל, שבאופן קלאסי גם יש להם פלח במפה עצמה הם ארכיטיפים של הגלגול הפיסי של האדם. גם המפה עצמה היא כזו. האופק והקרנות - גילום חומרי בגלגול הזה, הגלגול הנוכחי שהנשמה באה בו, בחרה בו.
דגים הוא פלח אחד מהגילום החומרי. יש בו ובנפטון לינק לתחושה אמורפית וספירטואלית. אבל לא רק בו. כי בגלגול החומרי כל דבר יכול להיות רוחני, גם הפשוט והגס ביותר. אין בלעדיות על הרוחניות. דגים מייצג אופי מסויים שיש בו חיבור חזק יותר לתת מודע, למקומות שאינם דווקא ברורים או בהירים. ולכן יכול לתרום גם לתחומים של אמנות ברמת ההשראה הלא מושגת. (ולפעמים השראה יכולה להיות הדבר הכי אמיתי ונוכח וחומרי).
בדגים אין את הכל. יש בו חלק אחד שיש בכל אדם. אבל דגים אינם הנשמה עצמה או רוח האדם. אלה תמיד מעל המפה. והמפה כולה רומזת וצופנת חלקים שמנצנצים מהרוח הזו.
13:03
Sol אומר:
ועוד דבר- אם כבר הגענו לדגים המרחף- בגוף האדם הוא "קיבל" את כפות הרגליים. האיבר הכי מקורקע לאדמה.
לא שאני בטוחה שטלה מקורקע- הוא יכול ללכת עם הראש בקיר כי הוא בשלו.
זה מעניין!!!
אולי כי הטלה בנוכחות שלו קשור למודעות. לחשיבה של האני. האני אינו נוכח אלא אם קיימת החשיבה המודעת שמסמל אותה הראש.
לעומתו הדגים יכול להיות קשור לכיוון, לייעוד (אני חושבת על נפטון), לדרך שאינה תמיד מודעת. מהצד השני של הטלה המודע והנוכח - הדגים הוא התת מודע, הדרך הנובעת מהלא מודע שמכיל את הדברים שמעבר לחשיבה. כפות הרגליים כמקום הכי רחוק מהראש אבל עדיין כ"כ משמעותי לכיוון ולהתנהלות של האדם. הן יכולות להראות על הייעוד הלא מודע, או על המקום שמובל ע"י הראש אך ללא רצון מודע משל עצמו...
השערה...
1 Guest(s)
Log In
Register
