איזה כייף שיש לי ספרים! עושה קופי פייסט, לא צריכה לעבוד קשה כל פעם.

קפאית, הנה לך קטע קצר על יופיטר וסאטורן מתוך הספר החדש. 

זה רק קטע קצר מתוך פרק. אין כאן את ההדגשה על 'הנתיב' -

כלומר, את זה ששניהם ביחד מסמלים את הדרך הכתובה לנו, שהיא תוצאה של הקארמה ובחירת הנשמה. 

כאשר מבודדים את יופיטר וסאטורן מתוך המפה הדגש עובר לנושא של חוקים, חינוך, מוסר, הגינות, דת ואמונה. ושוב חוקים. חוקי הנצח, חוקי הטבע, חוקי הדת, חוקי חברה. ושניהם דורשים שאיפה ומאמץ, שניהם אומרים נסה ותוכל. יופיטר מעודד את האדם להעז ולנסות מתוך אמון שיוצר היתרון, סאטורן מעודד את האדם להעז ולנסות מתוך נחישות שיוצר החסרון.

בין אם יש ביניהם זוית ובין אם אין – הם עובדים בשיתוף פעולה ביניהם. הנטייה הרווחת להסתכל על יופיטר וסאטורן כנמצאים בשני קצוות המפה הינה ילדותית ומוטעית מיסודה. יופיטר, בדיוק כמו סאטורן, הוא מורה בוגר ותובעני. אלא ששיטתו נעימה, סלחנית, מושכת לב ומלאת הבטחה כבית הלל, בעוד שיטתו של סאטורן מחמירה, מלחיצה ומאתגרת כבית שמאי. אבל שניהם חותרים לאותה המטרה ויש ביניהם תיאום ציפיות העולה ומתברר משקלול הבתים, המזלות והזויות שלהם במפה.

יופיטר מגדיר מהם טוב, חסד ואמת – סאטורן דורש כי נעשה טוב ונפעל בצדק. יופיטר מלמד אותנו על טבע העולם וחוקיו – סאטורן דורש כי נגביל את עצמנו ואת טבענו האנוכי והילדותי ונתחייב לחוקים אלה הלכה למעשה. יופיטר מלמד אותנו שיש משמעות נעלה לקיומנו האישי – סאטורן דורש כי נתגבש סביב אותה משמעות ונגשים אותה בחיינו.

מטרתם המשותפת היא להעלות את הערך, התוכן והיכולת של האדם ולהראות לו איך להתגבש סביב רעיון הגדול ממנו עצמו. כיצד להפוך את אישיותו הפרטית למשהו תורם בתוך המכלול. לקחת חלק בעבודת העולם. לעשות את הדבר הנכון, להבין אותו, להתחייב אליו. ליצור מבנה ומסגרת רוחנית ומעשית בחייו. שניהם ביחד מאפשרים לאדם לגדול ולצאת אל מעבר למצוקות ההישרדות ומעבר לגבולות האני הקטן שלו, ומראים לו את הסדר והחוקיות אשר בעולם – בצד כוחה הקריטי של הבחירה החופשית.

הבחירה אותה יעשה אדם בהזדמנויות והתנאים אשר שניהם מביאים אליו היא עיקר העבודה שלו בחייו אלה.