Topic RSS22:13
הצצתי אתמול במפה של ידידה (תנסו לעשות את זה במכתשים שבנגב בלילה, זה מוסיף לאווירה).
היא שמש בתאומים, עם אופק סרטן וירח בשור.
בכל מקרה, הסתכלתי על המפה - יש לה מולות של יופיטר וסאטורן.
אני לא בטוח שהבנתי את המולות עד הסוף. האם היא בחורה שהאמונה העיוורת פוגשת את השכל. תסביך דתי? רציונל אל מול אמונה דתית.
העלילה מסתבכת כאשר היופיטר יושב בבית 1 אריה (בעצם יש פה 3 אלמנטים של אש שנפגשים) והשבתאי בבית 7 בדלי.
אז הכל נהייה אבסטרקטי מידי. יופיטר על כל האש שלו, מה הוא מלמד את האדם? איך מפרקים את זה?
אז:
- איך מפרשים יופיטר באריה? יופיטר ב-1 ? האם זה עושה את האדם מרכז הבמה?
- מה נותנת המולות בהקשר הזה?
נתחיל מזה שהיא שור-תאומים-סרטן 10-11-12 - כלומר האישיות שלה נפרשת על כל החלק הצפוני-מזרחי של המפה. יש בה רצון עז להצליח בכוחות עצמה, לעשות מעשים גדולים ומופלאים, להבין דברים, אולי לכתוב ספרים שייזכרו לנצח, אולי להופיע, לרקוד, לשיר, אין לדעת. האתגר שלה זה היא עצמה, את עצמה היא רוצה להביא לקדמת הבמה באיזו שהיא דרך, לא את המוצר שלה. את עצמה היא רוצה להבין, לגבש, להגדיר, לבטא בדרך יצירתית.
שבתאי מול מרס-יופיטר מהווים בסיס של הטי-סקוויר שקודקודו ירח - כלומר, שלישייה זו מהווה בסיס ממנו היא שואבת כוח להגיע אל הירח. שלישייה זו אומרת לעשות, ללמוד, להעיז. לקבוע את החוקים, לכופף את החוקים, לשלוט בהם, להבין אותם כל כך טוב שיוכלו לשרת את הירח. זה יוצר המון השקעה בלימודים, כשכל פעם מחדש היא מחפשת אם אכן אלה הלימודים הנכונים...
להגיע אל הירח - מה זה אומר? מחזק את שנאמר. הוא שליט האופק, והוא בשור, והוא האגו. להגיע לנקודה בה אוכל לבטא את פנימיותי ולא לסמוך רק על החיצוניות המעניינת. לבנות את האגו על יסודות חדשים, איתנים, מובהקים (פלוטו ב-5, השמש היא קודקוד היוד ונמצאת על הקאספ של 12!).
היא מבקשת בגלגול הזה להתפרק ולהתגבש מחדש. להתגבש בתוכה על יסודות חדשים. החיצוניות היפה שלה, איך שהעולם תופס אותה, עם כל הבית הראשון הזה, זה כל כך לא היא. כל אחד מחליט לגביה שהיא ככה או ככה - כל אחד רואה בה מה שהוא רוצה לראות.
אבל היא מבקשת משהו פנימי שיהיה אחיד, משהו אחר, משהו שלא קשור בעשייה/מקצוע/בן זוג ושייכות מכל סוג שיגדיר אותה.
היא כל הזמן מושכת לעולם בשרוול ואומרת - זה לא אני. מה שאתם חושבים שאני - זה לא אני. מה שאני עושה ולא עושה - זה לא מה שהתכוונתי לעשות. זה לא מגדיר אותי. אתם לא מבינים אותי ולעולם לא תבינו.
בחורה כזאת - הנושא של מודעות ורמת התפתחות הוא קריטי. זה קריטי תמיד, בכל מפה, אבל כאן - או שהיא הולכת לאיבוד בתוך ניסיונות שונים של מקצועות זמניים, מערכות יחסים משתנות, נדודים, מסלול לימודים שונה בכל פעם - או שהיא לומדת מכל פסיק שמתרחש לה בחיים, כותבת ומתעדת הכל, מתנסה בעיניים פקוחות ויש לה מודעות עצמית יוצאת דופן. מכל התנסות שלה ומכל מה שהיא פוגשת היא יוצאת חכמה יותר, יצירתית יותר, עשירה יותר בהבנה ואומץ.
יש לה אומץ, יש לה גמישות, יש לה התעקשות, יש לה תבונה, יש לה טוב-לב ובשלב מסויים היא תגיע להיות מורה, ועם רמת התפתחות גבוהה - מורה רוחנית אפילו. אבל בינתיים היא צעירה, והיא צריכה קודם כל למצוא את עצמה, לפני שתעזור לאחרים למצוא את עצמם.
קודם רציתי רק מפה. עכשיו אני אומרת שצריך לפגוש אותה כדי להבין אותה. כך או כך, מה שרואים היום זה לא מה שהיא תהיה.
0:25
מגי, תודה רבה! כיף לקרוא
משהו באינטואיציה שלי אומר לי שהסתקרנת מהמפה הזו.
באישיות שלה מקרינה הרבה יותר "שקט חזק" מאשר מחפשת את קדמת הבמה. היא לגמרי תאומימית, סתגלנית , יודעת לדבר ואת הסלנג הנכון, אבל יודעת גם להיות שקטה , להיות עם המחשבות שלה, לא להתלהם , לא לצעוק , לספוג... משהו באופק סרטן שלה גובר על האריה ועל הבית הראשון.
היא טיפוס פילוסופי, מהרהר וכרגע הכי בוער לה לטוס להודו. למרבה ההפתעה היא עובדת כחובשת בטיולים (מעניין מאיפה החיבור לעולם הרפואה מגיע...).
בכל מקרה לא ממש הצלחתי להבין איך בכלל מסתכלים על יופיטר מול שבתאי. כשהסתכלתי על זה לבד, חשבתי לעצמי שאולי יש לה רקע דתי-מסורתי והיא מחפשת איזשהו אלוהים שלה , מחפשת חוקים שעובדים (שבתאי) , רציונליות מול אמונה עיוורת.
תודה רבה
ממה שאתה מתאר כירון צריך להיות הרבה יותר צמוד לאופק.
בלי קשר למפה הזו דווקא, הנה יופיטר מול שבתאי:
אופוזישן (180) יופיטר-סאטורן כבר דורשת למצוא איזון בין החלום ליישומו במציאות, איזון בין חופש למסגרת, וחיפוש בלתי נלאה אחר המבנה והמסגרת הנכונים לי ומהי פילוסופיית החיים הנכונה לחיות לפיה.
עם הקווינקנקס הקודמת היו לאדם ספקות פנימיים בלתי פוסקים לגבי היושר והצדק, שלו או של סביבתו, ולעיתים חי בתחושה שהוא כבול למקום, הולך נגד הרוח ואינו יכול לשנות דבר. אבל עם המולות אדם אינו מאפשר לעצמו להיות כבול או חסר אונים. במולות יש מנהיגות, אומץ ונכונות להתעמת על העקרונות החשובים. האנרגיה שבזוית מעודדת את האדם לשנות, לחפש, לנסות, לחדש. החיפוש הוא מוחשי, מטלטל, מצטיין בהתנסויות ושינויי כיוון, חילופי אמונות, חילופי עבודות ומקצועות, חילופי נישואין, פרידות וזעזועים. במיוחד זה בולט כאשר יופיטר או סאטורן שולטים על כוכבים אישיים.
הבעיה עם המולות היא לא איך להגיע להישגים אלא איך לשמור עליהם. סקוויר יופיטר-סאטורן ביקשה להתקדם כל הזמן, להגיע לנקודה או מטרה וידעה לנוח משהגיעה לתוצאה הרצויה, ובדרך כלל הסקוויר גם יודעת איך לשמור על ההישג. אבל המולות אינה שוקטת על שמריה ולכן אינה יודעת לשמור על מה שהושג.
יתרונה של המולות בעירנות והחיוניות שהיא מעניקה ובתהליכים הנמרצים שהיא מעוררת. בין אם השינוי מביא שיפור ובין אם הוא פוגע במה שכבר הושׂג – לא זה מה שחשוב. השינוי והתנועה הם שחשובים לאדם בנושאים בהם נוגעים יופיטר וסאטורן שלו במפה. השינוי מפתח אותו, מעשיר אותו ומאפשר לו לראות את המבנים והמסגרות בחייו מצדדים שונים, וזוהי המטרה בזוית זו. להתנסות, לפגוש רעיונות ודרכים חדשות, להגדיר כל פעם מחדש מהו הנכון, מהי האמונה או הדרך הנכונה לחיות לפיה, ולהיות פתוח לשינויים. לרוב אדם עם מולות זו יהיה כזה שיש לו סיפור ארוך עם הממסד והחוקים הקיימים, אולי עוד מבית הספר או הצבא או אחר, וקושי רב לקבל את העולם והממסד כפי שהם.
בסופו של דבר כל קשר יופיטר-שבתאי מחזק את היכולת שבאדם להבין את העולם ומעצים בו את ההגינות, השאיפה והנכונות להתמודד. קשרים אלה פועלים טוב יותר עם הגיל והניסיון והכוח הבונה שבהם הולך ומתעצם ככל שמתבגרים, והמולות אינה יוצאת מכלל זה.
(ג'ורג' וושינגטון, ניל ארמסטרונג, טומי הילפיגר, מרסל פרוסט)
23:47
תודה מגי , אני חושב שעכשיו זה מובן לי. שמח לדעת שהייתי בכיוון (גם אם לא הגדרתי בדיוק כמוך).
לרוב אדם עם מולות זו יהיה כזה שיש לו סיפור ארוך עם הממסד והחוקים הקיימים, אולי עוד מבית הספר או הצבא או אחר, וקושי רב לקבל את העולם והממסד כפי שהם.
כן, זה היא. לא קיצוני, לא ממסד אבל בהחלט זה לתת את הטון שלה, להאיר פינות לאנשים - מה נכון ומה לא. בדרך שלה, השקט הזה (היא לא מופנמת, אבל היא יודעת מתי נכון לדבר ומתי נכון לתת לדברים לזרום מעצמם).
לא חושב שבהכרח הכירון חייב להיות צמוד שם יותר. אולי השקט מגיע דווקא מהנפטון שצמוד ל-DC.
1 Guest(s)
Log In
Register
Offline

