Topic RSS
אה, בטח, טוב שהקפצת, לי.
כן, יש משהו מצטבר במפה שיש הרבה כוכבים ברטרו לעומת שאין בכלל רטרו.
אצל אנשים שאין להם רטרו בכלל - אין בלקסיקון שלהם את המילה 'חבל'.
הולכים קדימה, מלאי פעילות וביטחון, חיים מהרגע וקדימה.
יש בזה משהו מושך, אבל גם מיירא במקצת, הביטחון הזה, שאין בו שום ספק.
ומכלל 'לאו' את שומעת 'הן'. ככל שיש יותר רטרואים במפה, את רואה את הספקות המצטברים, את ההתכנסות,
את ההתבוננות מהצד...
.
הנה על כירון ברטרו מתוך הספר החדש.
כירון, שמטבעו מדבר על התרכזות והתבוננות, כשהוא ברטרו הוא מעלה עוד יותר את הביקורת העצמית של האדם ואת הביקורת שלו כלפי כל דבר היוצא מתחת ידו. אנשים עם סטנדרטים גבוהים שהם דורשים מעצמם, בלי קשר לאלה המקובלים סביבם. הסטנדרטים הגבוהים הללו עשויים בהחלט להרים את הרמה של כל דבר שאדם עושה, ויש בכך הרבה מן החיוב. אך הם גם עלולים לגרום לו לסגת בחוסר ביטחון ולא להתחיל. אנשים שכמו שומעים באוזני רוחם קול קפדני המבקר ללא סלחנות כל דבר שהם אומרים או עושים. וכך לעיתים האדם עם כירון ברטרו יעדיף שלא לעשות ולא להיכנס לדבר שאינו מכיר, ובמיוחד אם הזמן קצר, משום החשש שלא יאמר או יוציא מתחת ידו דבר מושלם.
בכפוף למכלול האישיים, כירון ברטרו מוסיף לאדם התנהלות איטית, דקדקנית והססנית. אנשים הנוטים להילחץ, מתעכבים ומניחים לפרטים חסרי חשיבות להטריד את מנוחתם. יחד עם זאת עלולים שלא לשים לב לפרטים חיוניים שהם מובנים מאליהם לאחרים. כלומר, מבחינים במה שאחרים אינם מבחינים, אבל לא רואים את מה שהוא מובן מאליו לכל אחד...
אנשים העושים דברים על פי דרכם, אובססיביים לדרך שלהם. זאת לא משום שהם מרגישים שהדרך שלהם נכונה יותר, אלא משום שהם זקוקים לחפש אותה בעצמם, ומתקשים כשמישהו מאיץ בהם או מסביר להם איך וכיצד. זקוקים לעבוד לבד ובקצב שלהם, לאכול רק את מה שמתאים להם, לנהל את שגרת חייהם על פי דרכם, ליצור על פי דרכם... נוטים להילחץ מהמולה ואנשים רבים מסביב, ולעיתים יתקשו לשתף פעולה ולעבוד בצוות, ובמיוחד אם גם מרס או מרקורי ברטרו באותה המפה. זקוקים לשקט שלהם, למקום המוכר, לחפצים המוכרים. במקרים טובים יידעו איך לנתק עצמם מרעשי הסביבה ולשמור על ההתרכזות והשקט הפנימי בתוך השאון שמסביב.
אנשים המעדיפים לעזור ולא להיעזר, לתת שירות ולא לקבל אותו, ומתעצבנים משירות לא מדוייק שהם מקבלים. בתחומים הקרובים לליבם יגלו בקיאות ומומחיות יוצאות דופן, משום היכולת הזו, לחדור ללב העניין. מתחברים לידע עמוק הנובע מן התת-מודע שלהם באותו התחום, ויודעים לזהות פרטים נעלמים ולהביא פתרונות מקוריים.
בנושא הבריאות כירון ברטרו מצביע על התמודדות מתמדת עם תזונה הנובעת מסיבה זו או אחרת, ואחת לכמה זמן אדם משנה בתזזיתיות את הדיאטה, הרגלי האכילה, וכן את הפעילות והשגרה. עם כירון ברטרו טובים לאדם תחומים כמו יוגה וכל פעילות גופנית מתונה המשלבת בחוּבה התבוננות, התרכזות והתבודדות.
עם כל אלה כדאי לזכור כי לכירון תקופות ממושכות ומשתנות ביותר של רטרו, היכולות להימשך לעיתים חודשיים ולעיתים שנתיים (!) וקשה להסיק לגבי אנשים רבים כל כך, אלא נכון לקחת מכל אלה את מה שמתאים למכלול של אותה המפה.
כירון ברטרו מזמין את האדם להגיע להתמחות בתחום מוגדר ומסויים ההולם את מזגו ואת מכלול המפה שלו. להשקיע תקופה ארוכה בהתמחות מיוחדת המושכת את לבו, ולא לשנות בהשפעת הסובבים. ובעיקר, ללמוד לא להתייאש כשהדברים אינם יוצאים מושלמים מיד. לזכור כי גם אם הוא משקיע יותר, גם אם עבודתו הדייקנית אינה זוכה לגמול או הכרה או הערכה מן הסביבה והוא חוזר ושומע כל העת "בשביל מה ולשם מה אתה עושה את זה" – עדיין הוא ממלא בכך את הצורך הפנימי החזק שלו להתאמן ולשוב ולהתאמן ולהגיע לדיוק ומומחיות בנושא הקרוב ללבו ופנימיותו.

8:50
ואו מגי מה שכתבת על כירון ברטרו זה בול! ולא נדבר על זה שיש לי גם מרס ברטרו יחד עם זה.
כירון ברטרו אצלי בבתולה(!) ובבית 4, עכשיו כולם מבינים למה אני קשה עם עצמי? חחחח
עכשיו שאני חושב על זה, איך זה תורם או מוסיף למפה שלי? כלומר, אני מבין, יש לי שמש דגים וזה יכול לתרום, אבל מצד שני זה גם גורם להרבה חוסר ביטחון שלא מחמיא לשמש דגים.
תודה מגי ![]()
9:22
לפני שאני אסתבך בטרמינולוגיה. אני לא מדבר על להיות בטוח כל הזמן שאני עושה את הדבר הנכון, אלא יותר בנוגע להערכה עצמית. ולפי הרגשתי זה חשוב מכל דבר. מהי הערכה עצמית בשבילי? ההרגשה שאני שווה משהו, שיש לי משהו לתת בעלום הזה, שיש לי ערך. קבלה עצמית של הפגמים, של כל כולי. הסתכלות גם על מה שטוב ולא רק על מה שרע בי.
זה אולי שונה מביטחון עצמי, אם אני מנסה להבין אותך, ביטחון עצמי בשבילך זה אדם שמרגיש ביטחון בכל סיטואציה שהוא נכנס ובכל מה שהוא חושב וכו'. אז לא לזה התכוונתי. ספק עצמי זה דבר חשוב, אבל... זה שונה מהערכה עצמית נמוכה.
.
זה אותו דבר. לחשוב שאני אפס זה כמו לחשוב שאני עילוי -
לשניהם אין מקום, שניהם לא נכונים, ושניהם נובעים מאותו המקום ואינם תורמים דבר.
הרי אנחנו לא יכולים להעריך את עצמנו אובייקטיבית אף פעם - אנחנו טובים בזה, פחות טובים בזה,
גרועים בהוא, מצליחים בזה, נכשלים באחר... יום אחד מצליח לי, ביום אחר לא מצליח.
לעולם לא תוכל להעריך את עצמך בצורה נכונה, ואין בזה צורך בכלל.
שאחרים יעריכו.
אני עושה הכי טוב שאני יכולה ברגע נתון, ולא אוספת את סך כל מעשיי באיזו מגירה של הערכה עצמית
גבוהה או נמוכה. זה מה יש, עם זה אני חיה.
![]()
אתה מדבר על הרגשה. אני מדברת על מעשים.
תרגיש מה שתרגיש, זה לא משנה, זה נייד ולא קבוע ותלוי במה שאנשים אומרים, איך אתה לבוש
וכל מיני שטויות כאלה.
אבל משנה מה אתה עושה. את זה אף אחד לא יכול לקחת ממך.
9:36
בדיוק מגי. אבל אני לא מרגיש כך, זה כל הקטע. תקראי לזה לסלוח לעצמי, לאהוב את עצמי, לא יודע איך לקרוא לזה.
קשה לי לבטא את מה שאני מרגיש שאני אומר הערכה עצמית, כי זה נורא שונה שמבטאים במילים, לפעמים מילים מסבכות הכל. אני אנסה לחשוב על דוגמא... או הנה, להרגיש שאני לא שווה כלום, שאני לא מספיק. זו הרגשה שהרגשתי רבות בתקופה האחרונה, טוב לפחות זה צץ בתקופה האחרונה. אבל זה נובע מהאמונה המושרשת בתת-מודע שאני לא מספיק, ולא משנה מה יקרה, אני לא מספיק ולא מגיע לי אהבה/ואטאבר.
אני מדבר על זה מהתת-מודע, מן הסתם שאני לא מאמין לזה באופן מודע. אני מקווה שהבהרתי את עצמי.
.
מסכימה איתה לגמרי. 99 אחוז מהאנושות הסבירה מרגישה כמוך והאחוז הנותר משחק את זה. להגיע לתחושת שלמות במי שאני - זה דורש חיים ארוכים, חינוך מסויים, חינוך עצמי מסויים. זה משהו שמרגישים לפני פרישה מהחיים, לא בתחילת הדרך ולא באמצעה.
ועוד דבר - זה לא משהו שבא מבחוץ אלא משהו שמצטבר דרך השנים, דרך מעשים, דרך לימוד.
אנחנו מספיק כמו שאנחנו - אולי בעיני אלהים, לא בעיני אנשים אחרים ולא בעיני עצמנו. וגם כשאתה מספיק עבור ההורים שלך או הבת זוג שלך כמו שאתה, מקבל את כל האהבה והתמיכה והעידוד שאפשר - אתה עלול לצאת חלש כי העולם לא נותן לך את זה ואתה לא לומד להתאמץ, או לצאת חזק כי יש לך אמון בעצמך.
וגם כשאתה לא מספיק עבור ההורים שלך, הם לא מבינים אותך, מבקרים אותך ומקטינים אותך - אתה עלול לגדול חלש כי אתה מאמין להם, ואתה יכול דווקא ללמוד להתחזק מבפנים, משום שאתה לא מקבל את זה מבחוץ.
כך שאין נוסחאות. כל אדם מקבל בדיוק את מה שמתאים להתפתחות שלו.
והיא אומרת את מה שאני אומרת כל הזמן - אין מה להתעסק באהבה עצמית, סליחה עצמית, הערכה עצמית.
להשתדל לעשות הכי טוב שאני יכול ברגע נתון ובמצב נתון - זה הדבר היחיד שיש לשים עליו פוקוס.
כל השאר זה נייד, נתון לשינויים, אין לו אחיזה.
10:26
מגי אדם אמר
.
"בשביל זה יש אהבה, בשביל זה יש זוגיות.
כולנו צפרדעים ברמה זו או אחרת, ויום אחד מישהו רואה בנו נסיך או נסיכה
והכל משתנה. אפשר לחזור ולנשום בלי פחד."
מגי
זה מקסים ויפה אבל לדעתי זה חלקי בלבד. הדברים שכתבת נותנים להבין שאנשים שחיים ללא זוגיות (ויש הרבה שעושים זאת מבחירה, אגב) אין יכולת אמיתית לראות את עצמם או להבין את עצמם. לא רק שזה לא נכון, אלא שלפעמים לאנשים שחיים ללא זוגיות, סולו, יש ראייה והבנה עצמית גדולות בהרבה מלאנשים נשואים/בזוגיות. הם אפילו יכולים להיות מאושרים. מה שרשמת נכון לדעתי ברמה מסויימת אך שולל (לכאורה) דרכי חיים אחרות. שלא נדבר על ציפיית הנסיך על הסוס שינשק ו"יראה אותנו באמת" והכל יהיה לפתע טוב ונהיה שלמים ומאושרים... הרי זה לא כך.
לא הייתי רושמת את זה אם לא היו פה אנשים צעירים בפורום שגם כך גדלים לתוך תפישות מקובעות של העולם בכל המסגרות שהם נמצאים... (אל תשכחי שאני אורנוס במאזניים
).
![]()
לגבי הרטרואים - תמיד חשבתי שיש לי ארבעה במפה עד שהסתכלתי עכשיו, כדי לבדוק אם כירון ברטרו (הוא לא), ולפתע ראיתי שבאסטרו' פלוטו אצלי (גם במאזניים) בכלל לא ברטרו. מגי, וכל מי שיש לו תוכנה אסטרולוגית בבית - אני מאוד מאוד אודה אם תוכלי לבדוק בשבילי אם פלוטו ברטרו'... תודה ![]()
10:29
מגי, זה לא בדיוק מה שהיא אומרת. היא אומרת שכן צריך לטפל באמונות האלה המגבילות אותנו, למצוא את שורש הבעיה ולהוציא את השורש הזה. ועל זה אני עובד.
אני לא אומר שארגיש טוב כל הזמן, אבל שלא יהיה משהו שפשוט אוכל אותי, כל התקדמות, ומונע ממני להתקדם. על זה אני מדבר.
קשה לי להסביר את זה, אבל זה פשוט מה שאני חווה יום-יום. אני חרד מתקשורת אנושית ברמות מפגרות. זה מתחיל מטלפונים, מלהגיד שלום למוכר או לשומר וזה הולך עד כך שאני מרגיש שאין לי מה לעשות פה. זה לא בריא! ולא משנה כמה תגידי לי את זה מגי...
אוף..
.
חחחחחחחחחחחחחחחח...
או-קיי, גיב, הסתבכתי מעל הראש. הרי ברור לי כמו לך שהחיים אינם תלויים בזוגיות, שמודעות והתפתחות ואושר אינם תלויים דווקא בזוגיות - אבל תחושת ערך עצמי כן משתפרת עם אנשים שאתה אוהב ומעריך והם מעריכים ואוהבים אותך, ולא משנה אם זו זוגיות, חברות או אדם שאת מתכתבת איתו במייל...
נו, בואו נניח לזה. אני בטוחה שתהיה בסדר, עידן. אני בטוחה שאתה כבר בסדר.
זה מסוג הדברים שעוברים עם הגיל, ואפילו אתה לא מאמין לי עכשיו, אתה תראה שזה יעבור
ואתה תתפלא איך פעם בכלל הרגשת ככה.
הולכת לבדוק לך רטרואים, גיב
![]()
טוב - יופיטר, אורנוס ונפטון אצלך ברטרו (פלוטו לא)
גם הזנב, אבל זה הטבעי שלו, כך שזה לא נחשב.
18:49
17/10/10
Offlineמגי אדם אמר
.בשביל זה יש אהבה, בשביל זה יש זוגיות.
כולנו צפרדעים ברמה זו או אחרת, ויום אחד מישהו רואה בנו נסיך או נסיכה
והכל משתנה. אפשר לחזור ולנשום בלי פחד.
אנחנו לא אמורים להתעסק בלאהוב את עצמנו או בלסלוח לעצמנו, אבל כן לאפשר לאחרים לעשות זאת לנו
ואנחנו להם.
אני ממש מסכימה עם זה.
אם לא היו לנו יחסים עם אנשים אחרים אז היינו יכולים להיות ממש מושלמים בתוך העולם והחיים שלנו
אבל לא היינו לומדים כלום ולא מטילים ספק בכלום וגם לא אוהבים באמת, לא את עצמנו, ולא שום דבר אחר..
no one forgets the truth,they just get better at lying
20:26
13/12/12
Offlineמגי - תודה. התחברתי מאד למה שכתבת על כירון ברטרו.
ובאמת אני מאד זקוקה לעבוד לבד. אני יכולה לעבוד ביחד כשמדובר על הדברים "שמסביב" או על מה שלא כל-כך אכפת לי ממנו. כשאלה הדברים האמיתיים, אני צריכה שקט וריכוז. עם כל הצדדים הדלאיים שלי, אני מוקפת בחברה, וזקוקה לה כמו אוויר לנשימה, אבל תמיד יש את התחושה שמאחורי הכול, האמת היא רק בלבד ובשקט. זה הבית.
הצד של האוכל קצת פחות מעסיק אותי. אולי בגלל שכירון יושב אצלי בבית השלישי, אני מרגישה שהדיוק שאני צריכה קשור לדיבור ולשתיקה ומאד לנשימה.
שאלתי על השפעת הכוכבים החברתיים כשהם ברטרו שלשתם, פשוט כי יצא לי להיתקל לאחרונה במפות של אנשים ששלשתם היו אצלם ברטרו, ואלה אנשים שאני מרגישה אליהם איזו קרבה שלפעמים אין לה הסבר ברור אחר. כאילו אני יודעת פנימית את הדרך שלהם. אני יודעת מה הם מחפשים.
עידן, הזדהיתי איתך. אני גם מסובכת עם שאלת הביטחון. כמו שגם מגי כתבה לפעמים זה תורם לאיכות הדברים; לפעמים זה עוצר. בתקופות הלא-טובות עדיין יש אצלי מתח מול סיטואציות מגוחכות, כל מפגש עם פקידה בדואר יש בו איזשהו מתח (שאף אחד כנראה לא רואה אותו חוץ ממני, אבל זה שם). מצד שני, לא נראה לי שזה כירון ברטרו, ודאי שלא רק, זה משהו שנכנס עמוד לתוך הכוכבים האישיים.
ג'סיקה, תודה חומד![]()
לי, כירון בשלוש מסביר את הכתיבה המדוייקת והתמציתית שלך. שום דבר מיותר, שום דבר חסר. תענוג לקרוא.
כשכירון בשלוש זה יהיה או או - או שיהיו באמת אנשים שכותבים או מדברים כמוך, אפילו כותבי נאומים וכאלה,
או שיצביע להיפך - על בעייתיות חוסר מידה אנשים שמשסעים או חוזרים על דברים של אחרים כאילו היו שלהם.
וזה בהחלט יכול להיות מקור של בעיות נשימה.
גיב, את צודקת שהירח ושבתאי קשורים בחוסר ביטחון, המציאו את החוסר ביטחון.
אבל מה שלי כתבה, כלומר, חשש בפנייה לאנשים בדואר וכאלה - זו בעייה ונוסית/מרקוריאלית.
בין אם אחד או שניהם ברטרו, בין אם יש להם קרינות משבתאי או כירון.
![]()
1 Guest(s)
Log In
Register

