Topic RSSהייתי היום בסופרמרקט ושמתי לב שאני עורכת את הקנייה בצורה קשתית מובהקת - לפי ההשראה, עם מעט מאוד תכנון, בפשטות ובשמחה. חשבתי שלעולם לעולם לא אהיה צרכנית חכמה מספיק, חסכנית ושקולה, או אנינת טעם. לעולם לא אהיה בשלנית טובה מספיק, עד סוף חיי אחגוג את יום הולדתי במאקדונלדס בתחנת דלק ולא במסעדה איכותית, עד סוף חיי אלבש גופיות וג'ינס ישנים, עד סוף חיי שיערי יתבדר חופשי ומבולגן, ואמת תהיה בפי, ועם אלוהים אדבר פנים אל פנים, בלי יראת כבוד. החלטתי לחגוג את הקשתיות שלי שרק היום הרגשתי בכזאת חדות. חזרתי ועשיתי תבשיל קשתי בעליל - זרקתי כמה ירקות לסיר, כמה חתיכות בשר, אורז ומים. וכל עוד חתיכות האמת האלה מתבשלות, אני חוגגת. מישהו אמר פעם "איזה כיף להיות יהודי"? איזה כיף להיות קשת, אני אומרת היום, אחרי שהתבאסתי פעמים רבות מהשתייכותי לשבט הדפוק הזה.
A woman's gentle heart
מה רע? כל הנושאים הונוסיים לא מזהירים אצל קשתים, הם בעצמם לא יפים, לא מתלבשים יפה, לא מבינים כל כך ביופי ובאומנות, לא מבשלים מי יודע מה, לא אוכלים ולא מבינים בגורמה. חוסר סבלנות נוראי, 80 אחוז מכל כשלונותיו של הקשת קורים בגלל חוסר הסבלנות וחוסר תכנון. וגם אופטימיות יתר. וגם חושבים שהם יודעים הכול הכי טוב וכולם צריכים להיות כמוהם ולחשוב כמוהם. אגו. נטייה להשמנה.
אני גם יודעת מה טוב, זוכרת מה טוב, אבל שאלת על הרע, אז הנה כל הרע. אני נעה במרוצת השנים בין "באסה שאני קשת" ל"איזה כיף שאני קשת". רק עכשיו מתחילה להגיע לאיזון בין שני אלה. 
A woman's gentle heart
13:42
13/12/12
Offlineהידד. איזה רצח אופי את עושה לנו, קופי 
בכל מקרה, כשקראתי את הקטע, שאלתי את עצמי לאן נעלם אופק הבתולה שלך.
אגב, אני דווקא משקיעה בבישול מאד ומשקיעה גם בכל מה שקשור ביופי או באסתטיקה. אולי זה יופיטר בבית 2. מצד שני, אין לי בעיה לצאת לרחוב עם מסכה על השער, ולבשל בלי לשבור כמה כלים בדרך או לחתוך את האצבע - זה לא נחשב...
23:35
ואני עם הונוס בסרטן והאופק במאזניים שלי- מאוד אוהבת לבשל, והכי חשוב לי שהתבשיל יהיה יפה. מכינה אוכל לפי צבעים, ואם זה לא צבעוני אני לא יכולה לאכול... אם משעמם לי בעין משעמם לי בפה. גם חולה על תבלינים, לא יודעת מאיפה זה בא... אולי השמש בבית 9 שאוהבת ניחוחות מארצות שונות?
פעם עבדתי במסעדת גורמה והתפקיד שלי היה להכין קינוחים. הם מה זה אהבו אותי שם, הייתי עושה מכל קינוח יצירת אומנות קטנה. אני זוכרת שהיה קינוח אחד עם פרוסות שזיפים מסביבו, והייתי מסדרת אותם לפי הגוון (!). זה נראה לי כבר שגעונות של ירח בתולה...
מקסים, קינמונית 

קשת אוהב שאוכל נראה כמו אוכל. אני בחיים לא מקשטת. העיקר שיהיה מבושל ולפחות קצת טעים. מה לעשות, לקשת זה אף פעם לא ייצא טעים ממש, כמו אצל מזלות ביתיים ומזינים. אני התפנקתי עם חברה שור, עם ספגטי בולונז שלה, טבולה, אפילו כריכים פשוטים. כשאני עושה אותו דבר זה יוצא הרבה פחות טעים. אולי הסוד הוא באמת אהבה לבישול. אני מבשלת בקוצר רוח, רק שיהיה מוכן כבר ואוכל להתפנות לעיסוקיי. ככה זה גם יוצא. מי שמבשל באהבה, גם יוצא לו טעים. 
A woman's gentle heart
23:51
אני כל הזמן מתווכחת עם החבר שלי על זה, הוא טוען שהוא לא יודע לבשל, ואני טוענת שפשוט לא אכפת לו. אני כל הזמן אומרת לו- לבשל זה לא לזרוק מצרכים לסיר ולחכות (בחוסר סבלנות) שזה יהפוך למשהו אכיל!
לפי ההגדרה שלך זה בישול קשתי... 
וגם אם הוא מבשל, לרוב הוא מבקש שאבוא ואתן לזה "טאצ'", שזה ירגיש ויראה כאילו מישהו שאכפת לו עשה את זה.
נכון שכשמבשלים באהבה זה יוצא טעים. אבל אם היית יודעת כמה זמן אני שורפת כשאני מבשלת... אולי עדיף כבר לזרוק דברים לסיר... 
(אני כותבת את זה בעוד עוגת שוקולד נאפה לה בתנור, ואני לא יכולה להתאפק ולבדוק כל שתי דקות מה שלומה בשביל שתצא בדיוק)
קינמונית
וואי עוגת שוקולד!.... אלוהים למה בראת אותי קשתית, למה?...
אגב, קינמונית, זמן הבישול זה לא זמן שרוף, זה זמן איכות עם הירקות. לפעמים, בימים טובים, אני מצליחה להרגיש חיבור עם האוכל, אוהבת את הזבל שנשאר מהבישול, חתיכות צבעוניות של חיים. 
לי החמודה!
הירח בבית 1 משנה את התמונה לחלוטין 
A woman's gentle heart
2:21
חחח אהבתי 
זה איפשהו לא זמן שרוף, נכון. כמו שלטייל ברגל בלי מטרה או סתם לחלום בהקיץ זה לא זמן שרוף... העניין הוא שאני עושה יותר מדי מכל הדברים האלה. ואיכשהו כל יום כשאני מתחילה לבשל- אני מסתכלת על השעון ופתאום חלפו להן שעתיים ואין לי מושג איך זה קרה.
אם הייתי באיזור הייתי מזמינה אותך לעוגת שוקולד, יצאה מעולה 
1 Guest(s)
Log In
Register




.