מגי, אל תגידי לי בחייאת... את יכולה לא להסכים, אבל אל תזלזלי בדרך שלי.

נועה יקרה

לפעמים אדם מספר לעצמו סיפור. למשל: 'אני לא מאמין'. הסיפור הזה עוזר לו להגדיר אולי את עצמו, אולי את החיים שלו, או להגדיר ולסדר כל מיני אמונות שיש לו והוא צריך לסדר את זה איכשהו. 

והאמת היא, שאין כזה דבר - יהודי לא מאמין. בסופו של דבר, כשיהודי נמצא במצוקה, הוא מדבר למישהו. הוא מבקש מ'מישהו' שיעזור לו, ויציל אותו, ויקשיב לו. 

שלא תהיי אף פעם במחלקות קשות בבתי חולים. אבל שם למשל, גם מי שלא מאמין, מוצא את עצמו בוכה, מתפלל בכל ליבו לאותו אחד שיכול לעשות ניסים, שיעשה את זה בבקשה..

כל יהודי, שרגלי אבותיו עמדו בהר סיני, יכול למצוא בליבו פנימה, אמונה. השאלה אם הוא רוצה. 

עידן,

אתה אומר: כל אדם שנמצא במשבר מיד מתחבר לצד הרוחני שבו.... הוא מרגיש צורך לקבל עזרה ופונה אל מישהו. 

איך אפשר לפנות למישהו שאני לא מאמין שהוא קיים? 

אלא, בשעת משבר הוא פתאום יודע שמשהו קיים. והוא פונה אל המשהו הזה, בידיעה, שהוא שומע אותו ויכול לעזור לו. 

אני בטוחה שבגיל מבוגר יותר, תדע שזו האמת. 

כרגע, אתה מפנה כל דבר לאדם עצמו. האדם מסוגל יותר, האדם פונה לעצמו. הכל אמת. אבל.. מגיע לפעמים מצב בו לאדם עצמו אין תשובות. ואין יכולות. והוא חסר אונים לגמרי. אם פיזית, אם רגשית, אם נפשית. ואז הוא יודע שיש כוח בעולם שהוא יותר חזק ממנו, והוא יכול לעשות דברים שהאדם עצמו לא יכול. 

אכן, אתה צודק. בכל אדם יש 'חלק אלוקי ממעל', והחלק הזה באמת מורגש מאד כשהוא חסר אונים. 

אבל זה חלק מ, זו השייכות הייחודית שיש לאדם עם בוראו, בין אם הוא מכיר בו ובין אם לא. 

אני מאמינה -באמת - שהחיים יובילו אותך למקומות שבו תכיר בבורא שיצר אותך. ה' הבטיח לבני אברהם אבינו,

 'לבלתי יידח ממנו נידח'. רק אל תשכח לספר לי כשזה יקרה. 

אני צוברת לי סיפורי השגחה פרטית כאלה, כדי להתחזק באמונה. 

אגב, שמתי לב לאנושיות המדהימה שיש לך, להתווכח מתוך כבוד ו'אפשור'. זה מאד יפה בעיני. 

kafe אמר
נועה, גם אתאיזם זאת אמונה. ראיתי אתאיסטים שיש להם ממש תורה מסודרת עם מערכת חוקים משלה. גם זאת אמונה שיכולה להקל עלייך. 

בטוח יש לך חוקים שאת נשמעת להם - חוכמת חיים למשל. חוקים פרטיים משלך איך להתנהג ואיך להתייחס לאנשים. גם זאת אמונה.

אני מסכימה איתך שכשמאמינים במשהו, יותר קל לשאת את המציאות האפורה ואת הקשיים. כי אמונה נותנת תקווה. 

אולי את מאמינה באהבה? בטוב לב? באחראיות והגינות? 

אדם מאמין שהינו "אתאיסט"-מאמין שאין אלוהים

אדם אתאיסט פשוט לא מאמין באלוהים או שיש אלוהים.
כשאדם מאמין שאין אלוהים או שיש אלוהים הוא עדיין מאמין ואתאיזם זה:
במובן הרחב, פירושו דחיית האמונה בקיומן של ישויות אלוהיות.
זאת לא אמונה.
אדם שמאמין שיש אלוהים או אין אלוהים הוא עדיין נמצא בתודעת המאמין אבל פשוט החליף אג'נדה/קידומת.

מויקיפדיה הסבר מעניין על אמונה: "אמונה היא המצב הפסיכולוגי בו אדם חש כי טענה או הנחה כלשהי הינה נכונה. במקרים רבים חווית האמונה מעורבת בשכנוע פנימי הקשור באופן עמוק לתפיסת המציאות של המאמין, ולכן פעמים רבות לא די בהוכחה סותרת כדי להניא אדם מלהאמין בדבר מה. "

באשר ל"חוקים שאת נשמעת להם" "חוכמת חיים למשל" זה יכול להיות 
"אִידֵאוֹלוֹגְיָה היא אסופה של רעיונות ותפיסות עולם ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים."
או פילוסופית חיים.

אמונה במשהו שאין לנו לגביו וודאות היא פשוט תבנית מחשבתית חסרת תוקף שהאינדיבידואל מעניק לה תוקף מעצם זה שהוא מאמין. (אני אישית מדמה את זה כלחיות על פי שעה של שעון שנמצא בתוך קופסה אטומה בעודך נמצאת בתוך חדר חשוך מנותק מהעולם- חוסר וודאות טוטאלי+אין דרך להוכיח)

אמונה בדבר: (באדם באהבה באידאל בערך עיקרון ועוד...למשל.) 

לשים לב שאפשר להאמין ש"חוקים שאת נשמעת להם "/חוכמת חיים/ערכים ורעיונות הם נכונים
העניין הוא שגם פה אמונה נותנת להם לגיטימציה ומקדשת אותם במקרה ואין להם גיבוי (כמו למשל עובדות היגיון ערכים שכל ישר מדדים שאי אפשר להפריך) וכשהם לא מוסריים זה יותר בעייתי.
(למשל אידאולוגיית הנאצים, הם האמינו בזה שהיא הנכונה)

נועה את יכולה לנסות לפתח יותר את שריר התקווה תקווה ואמונה לא תלויים אחד בשני ולאו דווקא קשורים. 
את יכולה לפתח תקווה ולקוות למרות החוסר וודאות, לטוב אהבה ו"אור"
זה גישה אופטימית
באשר לאמונה, אין לדעת מה באמת יהיה, אז איך אפשר להאמין שיהיה טוב(איך אפשר לדעת שיהיה טוב->אי אפשר.)
החוסר וודאות מפחיד, המצב בהווה מפחיד. זה, לי אישית לא פעם מרגיש אפור עגום וקשה 
"אבל היי בטח יהיה טוב ובסדר וגם אם לא אז אני אהיה בסדר עם זה"- זה מה שאני אומרת לעצמי.
זה לא קל לפתח תקווה בלי אמונה. צריך עוצמות נפש וחוזק פנימי, אבל אפשר לתרגל את זה
ואפשר לפתח את זה ולעבוד על זה ועם זה מגיעים המון בונוסים ותמורה רבה
עם זה את גודלת ומתעצמת להיות בנאדם גדול.

(צריך לתרגל להתמיד ולא לוותר- זאת דרך חיים. כוונה:

בתור התחלה לאדם לא מאמין 
כדאי לך לחזק את מה שוודאי בחייך וזה דבר ראשון את והקיום שלך.
את צריכה לבסס את מי שאת יותר, להכיר את עצמך יותר ולחזק את מערכת היחסים בינך לבין עצמך
לאהוב ולהעריך_ לגדול ולפתח _לטפח ולרומם.
ומכן תוכלי להתחיל להאמין בעצמך- כי אין איש מלבדך שהולך לצידך בדרכך ויודע אותך יותר טוב מאת עצמך את עצמך.-> זה פשוט דבר מדהים.
לאחר שאת תהיי שמש חזקה וכל מעשה, בחירה, החלטה וצעד שלך יהיו שלמים וישאירו טביעת רגל ברורה
תוכלי יותר להאמין בהשלכות של מעשיך/בחירותייך/החלטותייך/כדומה,
יותר לבטוח בסביבה הפרטית שלך שבנית במו ידייך.

ולמרות זאת תמיד יכול לבוא משהו ולהפיל את מגדל הקלפים שלך ואז אנחנו חוזרים פנימה למה שהכי וודאי
הקיום שלך=עצם החיות שלך והחיים.

באשר לאנשים מקומות עבודה מערכות ממשלות
ככל שתכירי ותדעי יותר את האמת לגביהם, מי ומה הם באמת ובתמים תוכלי להאמין גם בהם(או אולי לא להאמין- תלוי מה תגלי)
ואולי אפילו לא תצטרכי אמונה בשביל להחליף ידיעה, שכן
אותה חברה מדהימה שהיית איתה בכל כך הרבה מצבים יפים ומכוערים את יודעת שהיא חברה טובה.

את מוזמנת לצפות שוב בסרטון הנ"ל 
הוא מחזק אותי אישית לא פעם.
המון אהבהההה!!!!

(נ.ב- אם תרצי שארחיב על אופטימיות חיוביות ואושר בשמחה אעשה זאת:-) )

אני רוצה לחזק את kafe . מכירה אתאיסט שמאוד פאנטאט לגבי האתאסיטיות שלו, באמריקה הם קוראים לזה ליברליות הומניסטית ויש להם אתרים ובלוגים ומפיצים בפייסבוק כל מיני "אני מאמין" שלהם...או בעצם אני "לא מאמין" שלהם

((((((((((((((((((((((:

אדם שלא מאמין בשום דבר מאמין בזה שהוא לא מאמין שזו גם אמונה......(((((:

kafe אמר 
תודה, כאפי 

אני מכירה את הנושא מאוד מקרוב.

אבא שלי אתאיסט מושבע ולדבר איתו זה כמו לדבר עם דוס אולטרה-חרדי.

אותם נימוקים, אותו להט עיוור שלא רואה עובדות,

אותה שנאה לכל מי שחושב אחרת ממנו.

ההבדל היחיד שבמקום "יש אלוהים" אצלו זה "אין אלוהים"

כל השאר ממש אותו דבר.

 

היי לזה התכוונתי כשכתבתי את הדברים הבאים :

"אדם מאמין שהינו 'אתאיסט'-מאמין שאין אלוהים

אדם אתאיסט פשוט לא מאמין באלוהים או שיש אלוהים.
כשאדם מאמין שאין אלוהים או שיש אלוהים הוא עדיין מאמין ואתאיזם זה:
במובן הרחב, פירושו דחיית האמונה בקיומן של ישויות אלוהיות.
זאת לא אמונה.
אדם שמאמין שיש אלוהים או אין אלוהים הוא עדיין נמצא בתודעת המאמין אבל פשוט החליף אג'נדה/קידומת."

ועדיין חשוב לי להבהיר שכשאת אומרת "אותם נימוקים, אותו להט עיוור שלא רואה עובדות"
מבחינתו (וגם מבחינתי) הוא זה שמתבסס על עובדות 
(יקירה עובדות כוונה להוכחות מוצקות שאי אפשר להפריך כמו זה שאת חיה ונושמת וכדור הארץ עגול, למשל)
ואת (אם זהו המקרה)מתבססת על ראייה ו"מציאות" סובייקטיבית ואמונה.

האם הוא לא מתבסס ורואה עובדות? האם הוא ממציא?
ואם הוא ממציא עובדות מוחשיות אז למה זה הופך את ה"עובדות" הלא מוחשיות של המאמין?
הרי אמונה בקיומו של מלאך לא יכולה להפוך מלאך לעובדה קיימת. זה העניין.
(ובאותה נימה)ומה בדבר העובדות שלך, האם על פי הפירוש המילוני של המילה עובדה זה נחשב לעובדות?
ואולי זאת בכלל צורת התבטאות לא מתאימה, אבל כזאת שנותנת יותר לגיטימציה וכוח לאמונה(כוח מטעה).

בגדול עובדה זה מידע וידיעה (עובדה שיש לי שיער והידיעה שיש לי שיער)
אמונה למרות זאת איננה ידיעה כי אם תחושת ידיעה בכל הנוגע למשהו חסר וודאות.
(אמונה למשל: אני יודע שיש מלאך.- הבעיה שאין פה ידיעה, אין וודאות ואין ידע. זאת השערה שאנחנו נותנים לה תוקף כשל עובדה ועדיין זאת לא עובדה. זה בגדר מדעי הנחה- נקרא לזה ככה)

capi אמר
אני רוצה לחזק את kafe . מכירה אתאיסט שמאוד פאנטאט לגבי האתאסיטיות שלו, באמריקה הם קוראים לזה ליברליות הומניסטית ויש להם אתרים ובלוגים ומפיצים בפייסבוק כל מיני "אני מאמין" שלהם...או בעצם אני "לא מאמין" שלהם

((((((((((((((((((((((:

אדם שלא מאמין בשום דבר מאמין בזה שהוא לא מאמין שזו גם אמונה......(((((:

קאפי באשר ל"אדם שלא מאמין בשום דבר מאמין בזה שהוא לא מאמין שזו גם אמונה……(((((:"

אם את מאמינה שאין אלוהים, זו אמונה. כי אי אפשר לבדוק את זה מדעית(אם נטען שמדע מביא את האמת). אם את מחליטה שלא להאמין- אז את אומרת, אין לי מושג אם יש או אין, ולמעשה... לא איכפת לי. אז את יכולה להגיד שאת לא מאמינה.

אבל אמונות, יש לנו הרבה מאלו. זה לא חייבת להיות אמונה רוחנית דתית. גם אם את מאמינה שכל העולם שונא אותך- זו אמונה. 

אני גם לא מסכים בנוגע לידיעה. כלומר, הידיעה יכולה להיות בהחלט סובייקטיבית- אבל היא נוכחת. ידעיה יכולה לבוא דרך חוויה ולא רק דרך מדידה.

זה למה אני לא מתחבר לסקפטים ואנשים הסוגדים גישה מדעית-אובייקטיבית- יש עולם שלם שהם מפספסים, שהוא לא מול העיניים שלך, וממש חבל להם בתכל'ס... כאילו, לטעמי חח. גם בסובייקטיביות יש אמת. עובדה שאובייקטיביות לא תמיד עובדת. הנה- עושים את אותם מבחנים לכל הילדים השונים בצורות שונות בכיתה. למה? כי זה לא פייר שכל אחד יקבל מבחן מותאם. אה, אז זה פייר שרק אלו שהמבחן האובייקטיבי הזה עובד בשבילם עוברים אותו? אובייקטיביות היא לא תמיד התשובה.

שילוב מביא חכמה. זה בלי זה מניב בורות. גם להתעלם מעובדות מדעיות אובייקטיביות ברורות זה בורות בהמון מצבים. לכן צריך לשלב. מדע ורוח. אמונה והוכחה. אובייקטיביות וסובייקטיביות. ואולי סוף סוף נפסיק לריב אחד עם השני.