נועה

לא קראתי את כל השרשור אז אולי חוזרת על מה שנכתב

אני חושבת שאמונה במשהו נשגב , שמכתיב לנו מוסר זה המשך לאהבה ,וקבלת סמכות מאבא/אמא

כשאנחנו ילדים הם ה"אלוהים שלנו" ומה אחר כך? אידיאולוגיות קיצוניות מתאימות בתכלס לגיל הנעורים ולהורמונים משתוללים

איך ברנרד שו כתב פעם-מי שאינו קומוניסט כשהוא צעיר או כן קומוניסט כשמבוגר שניהם לא נורמלים 

זו דילמה

מבינה אותך כלכך

הדת והמנהגים שלה כלכך יפים

והילדים שמקבלים חינוך דתי ממש יותר מחונכים

והאמונה מקלה על החיים אתה מקבל אותם כפשוטם