חלום שחלמתי שקשור לזוגיות.

קצת רקע: כבר יותר משנה וחצי לא היתי בקשר ואני די מבולבל באופן כללי. מצד אחד המגורים באיזור תל אביב דוחפים לרצות התנסויות (עם בנות המין היפה בבקשה) ומצד שני הבית והסביבה בהם גדלתי מאוד שמרנים... אני נופל בין שניהם ולא יודע, יוצא לדייטים בודדים שלא מובילים לשום דבר... כולם אומרים לי פשוט לזרום, ואני רוצה, אבל לא מצליח...

חלמתי שהיתי ברחוב ראשי. הוא היה עתיק. מעין טיילת. מקום שלא עברו בו מכוניות ושהריצוף בו היה מאבן כבדה וקרה. אירופאי משהו ובטוח לא ישראלי. הבניינים שהיו לצד הכביש היו שטוחים, צרים וגבוהים. הוּבלתי כמסכן וכקורבן אחרי אנשים. מאחד החלונות זרקו לעברי מסרק ורוד והבחנתי שזה המסרק שלי. אח"כ זרקו לי שמפו ובקבוק יין אדום והוטח בי מטר של סבונים קטנים כאלה. זה היה מצחיק למרות המצב שלי והאווירה האפלה. אספתי את כל הדברים ושהבטתי למעלה ראיתי שבין שני בניינים יש פתח צר בו היו מדרגות תלולות עד למעלה איזו גבעה שבראשה, רחוק מאוד ממני, היו שתי צלליות של נזירים שידיהם שלובות. המראה הזה הבהיל אותי קצת. שהסתכלתי שוב הנזירים התאחדו למן ייצור דמוי תיש שהיה מכוסה כולו גלימה עבה ושהקרניים שלו היו לצד הראש (כמו כריש פטיש). הוא התקרב אלי. נמלטתי משם אבל רציתי לחזור בשביל הדברים ושחזרתי ראיתי שהוא שכבר ממש קרוב. לא ראיתי אותו ממש מתקדם אלא בכל פעם שהסתכלתי הוא היה קרוב יותר, שקט, מורכן ראש ומכונס בעצמו.

רצתי משם ומהרגע הזה הכל היה כמו קדימון לסרט שאני רואה. אפילו לא רציתי לראות קטעים מהחלום כי לא רציתי להרוס את הסרט לכשאראה אותו. התיש הזה הפך לרוח והוא צבע בנוכחות שלו מקומות וסצינות שונים. ריחפתי מעל גבעות בזמן שהוא רודף אחריי וחשבתי שהרבה זמן לא חלמתי שאני מרחף מעל גבעות ושאני מתגעגע לזה (אבסורדי!). בסצינה אחרת הוא ריסק אויב שלו על שפת ים, על מעין קבוצה של אבנים קטנות כסופות ותבוניות שידעתי שמתקיימות במקווי מים קטנים ליד מאגרי מים גדולים (כמו הבריכות בים המלח). בים רחצה אישה ולפני שהיא יצאה מהמים לגדה הסילעית, הרוח של התיש הנזירי ציירה בקיר של חול שהיה מאחורי הסלעים את הדמות שלה שהיא מלופפת נחש. האשה ראתה את המחזה והתרגשה כל כך עד שהיא קירבה את פניה אל קיר החול בתפילה. היא ממש הדביקה את הפנים לחול. בזמן שהיא עשתה את זה ניקה התיש את קיר החול מהציור ושהיא התיקה את פניה מהקיר הציור כבר לא היה שם. האשה הייתה עוצמתית ועדיין היה משהו זחוח ומצחיק בדרך בה היא התרגשה מהציור...

אפשר גם בפרטי... תודה

היה לי חלום שאני זוכרת בפירוט וזה לא קורה הרבה, אז הנה:

חלמתי שאני מגיעה לפתח תקווה, וברגע שהגעתי לשם רציתי לוודא שיש לי איך לחזור אז הכנסתי יד לכיס והיה לי שם רק פלאפון, בלי כסף. אז החלטתי לעשות טיול שם לפני שאני מחפשת איך לחזור הביתה.

הלכתי והלכתי בלי להכיר את הרחובות ובלי מטרה מסוימת, ואז עברתי ליד גן שעשועים שהיה מלא בעצים ושיחים. נראה לי מסוכן מדי אז לא עברתי שם אלא המשכתי עם המדרכה עוד קצת, ואז שמעתי פסיעות, וראיתי מישהו עם אקדח דרוך ליד עץ צעיר שהיה קצת יותר גבוה ממנו (שנראה קצת כמו עץ לימון אבל היו עליו רק עלים, לא זכורים לי פירות) הוא היה עם האקדח ככה שהעלים של העץ מתאספים לו על הראש ולא העץ מסתיר אותו. הוא שם לב שראיתי אותו, הסתובב לכיווני, האקדח הפך לרובה ציד, הפניתי אליו את הגב במטרה לברוח אבל כנראה קפאתי במקום, הוא ירה לי במרכז הגב כמה כדורים, לא היה דם, ולא כאב לי אבל הרגשתי את הכדורים נכנסים לתוך הגוף ונמצאים שם.

הגעתי לבית של אישה דתייה, בקשתי ממנה עזרה וספרתי לה שירו בי אבל היא הייתה די אדישה למרות שהיו לה עינים טובות. היא הכניסה אותי לתוך הבית שלה ושם ראיתי את בעלה, שנראה היה לא אכפתי והיה לו מבט שהרחיק אותי משם. כשהייתי אצלה הרגשתי שחלק מהכדורים כנראה נכנסו למחזור הדם שלי והגיעו לחזה, ומאוד פחדתי שהם יפגעו בלב. יצאתי.

הגעתי לבית חולים, כשהדלפקים של חדר המיון נמצאים ברחוב ונגישים לכולם זאת אומרת עדיין הייתי ברחוב באותו רגע. ראיתי בחור צעיר וזיהיתי שהוא עובד שם לפי מה שהוא לבש, דברתי אליו בהיסטריה ואמרתי לו שירו בי והרמתי את החולצה מאחורה כדי שיראה אבל הוא אמר שאסור לו להסתכל וקרא לבחורה שעובדת שם. תוך רגע היו סביבי כמה נשים תזזיתיות, והכניסו אותי ממש לתוך בית החולים.

אני לא זוכרת איך אבל הגעתי לגג של בית החולים, בשלב הזה הכדורים כבר לא היו בתודעה שלי, ודברתי עם נערה שגם הייתה מאושפזת שם והכירה את פתח תקווה. מהגג אפשר היה לראות מטוסים מאוד ארוכים צהובים ואדומים על הקרקע. אותה נערה הסבירה לי שפתח תקווה נמצאת ליד חומס, ובערך תוך כדי ההסבר אחד המטוסים התרומם לשמיים וירה המון רסיסים על בית החולים. זה לא פגע בנו אבל זה היה מפחיד.

מדהים כמה שהגיאוגרפיה לא מעניינת את החלומות.

jessi_8 אמר
חחח דום מה יהיה איתך?

אני חושבתשצריך לעשות מחקר איך אתה מגיע לחלומות כאלה ברורים וסוראליסטיים?!

 

הדבר היחיד שאני יכולה להגיד לך- זה שאולי הכל כאן קשור, כי לאישה היה נחש, ונחש זה הסמל של לילית!

טה טם!

היי זה מעניין ג'ס... דווקא הנחש לא היה של האשה אלא לופף סביבה כמו באיורים קלטיים כאלה. התיש המעופף היה מפחיד והוא רדף אחריי אבל האשה הייתה אנושית ובריאה וטובה. סוג של אמאזונה, או ואלקירי או אפילו מוריגן!

נראה לי שהתיש מייצג את התת מודע שלי, ואת הפחדים והמחשבות והבלה בלה בלה והיא מייצגת בעצם איזה אידיאל נשי שבניתי. הנחש מתלפף סביבה וכובל אותה ולא נותן לה להתבטא... לא יודע...